Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:

Hebräischer Text (nach der Masorah)

וְנָתַ֤נּוּ אֶת־בְּנֹתֵ֙ינוּ֙ לָכֶ֔ם וְאֶת־בְּנֹתֵיכֶ֖ם נִֽקַּֽח־לָ֑נוּ וְיָשַׁ֣בְנוּ אִתְּכֶ֔ם וְהָיִ֖ינוּ לְעַ֥ם אֶחָֽד׃

Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)

Dann werden wir unsere Töchter euch geben und eure Töchter uns nehmen, werden bei euch wohnen und wir werden zu einem Volke werden.

Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)

Alsdann wollen wir euch unsere Töchter geben, eure Töchter uns nehmen, bei euch wohnen, und zusammen ein Volk werden.

Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)

Dann geben wir unsre Töchter euch und nehmen eure Töchter uns, bleiben bei euch und wir werden ein Volk.

Mendelssohn-Übersetzung im Original

אלסדען וואללען וויר אייך אונזערע טעכטער געבען, אייערע טעכטער אונס נעהמען, בייא אייך וואהנען, אונד צוזאמען איין פֿאלק ווערדען·

Onkelos

וְנִתַּן יָת בְּנָתָנָא לְכוֹן וְיָת בְּנָתֵיכוֹן נִסַּב לָנָא וְנִתּוּב עִמְּכוֹן וְנֵיהֵי לְעַמָּא חָד

Raschi

ונתנו. נוּ"ן שְׁנִיָּה מֻדְגֶּשֶׁת לְפִי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת בִּמְקוֹם שְׁתֵּי נוּנִי"ן, וְנָתַנְנוּ:

ואת בנתיכם נקח לנו. אַתָּה מוֹצֵא בַּתְּנַאי שֶׁאָמַר חֲמוֹר לְיַעֲקֹב וּבִתְשׁוּבַת בְּנֵי יַעֲקֹב לַחֲמוֹר, שֶׁתָּלוּ הַחֲשִׁיבוּת בִּבְנֵי יַעֲקֹב לִקַּח בְּנוֹת שְׁכֶם אֶת שֶׁיִּבְחֲרוּ לָהֶם, וּבְנוֹתֵיהֶם יִתְּנוּ לָהֶם לְפִי דַעְתָּם, דִּכְתִיב וְנָתַנּוּ אֶת בְּנֹתֵינוּ – לְפִי דַעְתֵּנוּ, וְאֶת בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח לָנוּ – כְּכָל אֲשֶׁר נַחְפֹּץ; וּכְשֶׁדִּבְּרוּ חֲמוֹר וּשְׁכֶם בְּנוֹ אֶל יוֹשְׁבֵי עִירָם הָפְכוּ הַדְּבָרִים, אֶת בְּנֹתָם נִקַּח לָנוּ לְנָשִׁים וְאֶת בְּנֹתֵינוּ נִתֵּן לָהֶם, כְּדֵי לְרַצּוֹתָם שֶׁיֵּאוֹתוּ לְהִמּוֹל:

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Wir werden geben וְנָתַנּוּ, das zweite Nun hat ein Dagesch, weil es an Stelle von zwei Nun steht וְנָתַנְנוּ.

Eure Töchter nehmen wir uns ואת בנותיכם נקח לנו, du findest bei der Bedingung, die Chamor zu Jaakob sagte, und in der Antwort der Söhne Jaakobs an Chamor, dass sie die Vorrechte den Söhnen Jaakobs zusprachen, die Töchter von Schechem zu nehmen, die sie sich wählen würden, und ihre Töchter ihnen zu geben nach ihrem Gutdünken; so steht, »wir geben unsere Töchter«, nach unserem Gutdünken, »und euere Töchter nehmen wir uns«, soweit wir es wünschen. Als aber Chamor und sein Sohn Schechem zu den Bewohnern ihrer Stadt sprachen, drehten sie die Worte um, »ihre Töchter nehmen wir uns zu Frauen, und unsere Töchter geben wir ihnen«, um sie zu überreden, einzuwilligen, sich zu beschneiden.

Text herunterladen