Die Torah - Die fünf Bücher Mose

מהר. כְּתֻבָּה:

מהר ומתן, מהר, כתובה שהוא הדבר הנתן לבתולה, כדכתיב כמהר הבתולת (שמות כ״ב י״ו) · והם סבלונות שהבחורים שולחים לבתולות כאשר ישאו אותן · ומתן, מגדנות או כסף וזהב לאביה ולאחיה, ובבראשי׳ רבה אמרו מהר, פראנון, מתן, פרא פרנון, והם כתובה ונכסי מלוג בלשון ירושלמי כלומ׳ שיתן לה הוא משלו נכסים שיהיו שלה כנכסי בית אביה ויהיו אצלו כנכסי מלוג, וטעם הפיום הזה כדי שיתנו אותה לו לאשה ב[?], כי הנערה לא היתה מתרצה אליו וצועקת ובוכה תמיד, וזה טעם וידבר על לב הנערה ולכך אמר קח לי את הילדה הזאת לאשה שכבר היא בביתו ובידו ולא יירא מאחיה, כי הוא נשיא הארץ ואיך יגזלוה ממנו להוציאה מביתו, והחשק הגדול לשכם כי היתה הנערה יפת תאר מאד, אבל לא ספר הכתוב ביפיה כאשר עשה בשרה ורבקה ורחל כי לא ירצה להזכיר יפיה בהיותו אליה למכשול עון, ובשבח שלדיקות דבר הכתוב ולא בזו (כ״ל שצ״ל ולא בבזוי), וכן לא הזכיר מה שנעשה בה אחרי כן, ועל דרך הפשט עמדה עם אחיה גרורה באלמנות חיות, כי היתה [?] בעיניהם כדכתיב אשר טמא את דינה אחתם · ורבותינו נחלקו בה, והקרוב דברי האומר נטלה שמעון וקברה בארץ כנען והוא כמו שאמרנו כי היתה עמו בביתו כאלמנה וירדה עמהם למצרים ושם מתה ונקברה בארץ, וקבורתה ידועה עד היום, בקבלה והיא בעיר ארבאל עם קבר ניתאי הארבלי · ויתכן כי העלה שמעון עצמותיה לחמלה עליה או שהעלו אותם ישראל עם עצמות אחיה כל השבטים כמו שהזכירו רבתינו · (הרמב״ן), ודבריו הם דברי רבנן דרבי יהודה ורבי נחמיה בב״ר (פ׳ פ׳ סי׳ י׳), אבל דעת רב הונא שם שנשאה לאשה וילדה לו את שאול, ולכן נקרא שאול בן הכנענית (בראשית מ״ו י׳), בן דינה שנבעלה לכנעני, וכן פי׳ אם רש״י, ועיין ביפ״ת שפי׳ גם דעת רבנן נשואין ממש, אמנם לפרש בן הכנענית, בן דינה שנבעלה לכנעני הוא דרך דרש, אבל בס׳ הישר סופר וז״ל, ויהי מספר הנשים אשר שבו שמעון ולוי מעיר שכם אשר לא הרגו אותם שמונים וחמשה אשר לא ידעו איש, ותהי בהן נערה קטנה יפת תאר ויפת מראה מאד ושמה בונה ויקחה שמעון לו לאשה, ומספר כל זכר אשר שבו ולא הרגו מ״ז איש והיותר הרגו עכ״ל · ובפ׳ וישב כתב וז״ל, ושמעון אחיו לקח את דינה אחותו לאשה ותלד לו נמואל וימין ואהד ויכין ובחר בנים חמשה, ואחרי כן בא אל בונה הכנענית היא בונה אשר שבה שמעון מעיר שכם, ותהי בונה לפני דינה ותשרת אותה, ויבא אליה שמעון ותלד לו את שאול עכ״ל :