Die Torah - Die fünf Bücher Mose

וַיָּ֧שֶׂם אֶת־הַשְּׁפָח֛וֹת וְאֶת־יַלְדֵיהֶ֖ן רִֽאשֹׁנָ֑ה וְאֶת־לֵאָ֤ה וִֽילָדֶ֙יהָ֙ אַחֲרֹנִ֔ים וְאֶת־רָחֵ֥ל וְאֶת־יוֹסֵ֖ף אַחֲרֹנִֽים׃

שטעלטע דיא מעגדע אונד איהרע קינדער פארנע אן , לאה אונד איהרע קינדער הערנאך , אונד רחל אונד יוסף צו לעצט .

וְשַׁוִּי יָת לְחֵינָתָא וְיָת בְּנֵיהֶן קַדְמָאִין וְיָת לֵאָה וּבְנָהָא בַּתְרָאִין וְיָת רָחֵל וְיָת יוֹסֵף בַּתְרָאִין

ואת לאה וילדיה אחרנים. אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן חָבִיב:

ראשנה , שם המקרה , ופירושו בתחלה כמו ראשנה יסעו (במדבר ב' ט') , ויש לפרש שהוא תאר , ושב אל כל אחת מהשפחות , ושעורו וישם כל אחת מהשפחות במקום שתהי' ראשונה עם ילדי' , וכ"כ מת"א שתרגם , קדמתא , וכשהוא שם המקרה יתרגם בקדמיתא . כמו שתרגם ראשנה יסעו , אבל יב"ע תרגם גם פה , בקדמיתא , וכן מתורגם בל"א : אחרנים , שם התאר , ושעורו , שם אותם במקום שיהיו אחרונים , והראשון אין פירושו אחרונים ממש , רק אחרונים כנגד הראשונים , וכן ת"א ויב"ע כשם התאר , בתראין . ויש לפרש שבא התאר הא' במקום שם המקרה , ופירושו , אחריהם , ובא כן כדי לזווגו עם האחרון שהוא אחרון ממש . וכן תרגם המתרג' האשכנזי בכוונת שם המקרה , ושינה תרגומו הראשון מן האחרון כפי הכוונה . ואת רחל וגו' , אחרון אחרון חביב , כי אם יהרגו הראשונים אולי ימלטו אחרונים . והנה למעלה אמר ויחץ וגו' לשני מחנות , ויאמר אם יבוא וגו' והי' המחנה הנשאר לפליטה , והי' זה טרם בא עשו אליו , וכאן כשראה כי עשו הולך לקראתו ועמו ד' מאות איש לא חלקם לב' מחנות , רק סדרם באופן שיהיו החביבים לאחרונה , אבל הלכו כולם יחד זה אחר זה , וזאת הוא פליאה על יעקב מדוע חזר מעצתו הנכונה , והנה מפרשי הפשט לא העירו על זה , ומהר"י אברבנאל כתב כי גם מתחלה לא חלק לב' מחנות רק הצאן והבקר והגמלים , והרחיקם זה מזה . ולא שם נשיו ובניו כ"א במחנה אחד בלבד , גם העביר המחנה האחד בלבד את מעבר יבק והוא אותו שהיו בו נשיו וילדיו , והוליך אותם אחר הנחל , שהוא הצד האחר ממה שהי' מחשבתו שיבא עשו , כי הי' אפשר שיבא עשו מצד האחד מהנחל או מצד האחר ממנו , ויעקב שם המחנה שלא היו בו הנשים והילדים מהצד שהי' יות' אפשרי וקרוב כפי מחשבתו שיבא עשו עכ"ד , ע"ש עוד שהאריך . והנה יהיו דבריו נגד הכתוב שאמר ויעבר את כל אשר לו , ויותר יעקב לבדו (ומז"ל אמרו שהכח פכים קטנים ) , ויותר נראה לי שמתחלה חלק גם נשיו וילדיו לשני מחנות ( וכללו במאמר את העם אשר אתו שמשמעו בין בניו ונשיו או עבדיו ) בעבור שהי' ירא אולי נתמעטו זכיותיו ולא תתקיים ההבטחה ואהי' עמך , ולכן הוצרך לתחבולה אנושית אולי על ידה ינצל המחנה , ובבואו אל נחל יבק הוצרך לקרבם ולאחדם למחנה אחת , כדי שיעבירם כולם את הנחל , והי' בדעתו שיחלקם עוד לשני מחנות אחר שיעבירם , אבל אחר שנאבק איש עמו וברכהו ויעקב הבין שהי' מלאך אלהים כאשר אמר כי ראיתי אלהים פנים אל פנים וגו' , הי' לו המראה הזאת והברכה לאות כי ינצל מיד עשו , ולכן לא החלם עוד רק סדרם באופן נאות , לכל אשה מנשיו עם בניה אצלם , ומה שהוצרך לשום את השפחות וילדיהן ראשונה , ולאה וילדיה אחריהם ורחל ויוסף אחרונים , לדעתי לא היתה כוונתו בזה פן יהרגם עשו וינצלו האחרונים , כי איך ינצלו אם לא הרחיקם זה מזה כמו שעשה מתחלה , והמה הולכים קרובים זה לזה , אך חשש על נשיו ועל בניו פן יתפחדו מעשו בראותם אותו טרם ידעו כי לשלו' בא , והאחרונים אחרי רואם כי לא עשו לראשונים דבר לא יפחדו עוד , ולכן שם החביב אצלו יותר לאחרונה :