Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַיֹּ֣אמֶר שַׁלְּחֵ֔נִי כִּ֥י עָלָ֖ה הַשָּׁ֑חַר וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֲשַֽׁלֵּחֲךָ֔ כִּ֖י אִם־בֵּרַכְתָּֽנִי׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Da sprach er: Entlasse mich, denn der Morgen ist heraufgezogen. Er aber sprach: Ich entlasse dich nicht, du habest mich denn gesegnet.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Der Mann sprach: Laß mich gehen, denn der Morgen ist aufgegangen. Jakob sprach: Ich laß dich nicht gehen, du habest mich denn vorher gesegnet.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Da sprach jener: Laß mich los, denn die Morgenröte bricht an. Er antwortete: Ich laß dich nicht los, du segnest mich denn.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
דער מאן שפראך : לאס מיך געהען, דען דער מארגען איזט אויףגעגאנגען• יעקב שפראַך : איך לאס דיך ניכט געהען , דוא האבעסט מיך דען פֿארהער געזעגנעט •
Onkelos
וַאֲמַר שַׁלְּחַנִּי אֲרֵי סְלִיק צַפְרָא וַאֲמַר לָא אֲשַׁלְחִנָךְ אֶלָּהֵין בֵּרַכְתָּנִי
Raschi
כי עלה השחר. וְצָרִיךְ אֲנִי לוֹמַר שִׁירָה בַּיּוֹם (חולין צ"א):
ברכתני. הוֹדֵה לִי עַל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכַנִי אָבִי, שֶׁעֵשָׂו מְעַרְעֵר עֲלֵיהֶן:
Raschi (Deutsche Übersetzung)
Denn der Morgen ist angebrochen כי עלה השחר, und ich muss am Tage lobsingen (Chulin. 91b, Bereschit Rabbah 78:1).
Bis du mich gesegnet ברכתני, erkenne mir die Segnungen an, mit denen mein Vater mich gesegnet hat und gegen die Esaw Einspruch erhebt.
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
Biur von Moses Mendelssohn
כי עלה השחר , וכיון שהאיר היום מעתה יש לילך לדרכך • (הרשב"ם) : ברכתני , פעל מורכב משני זמנים עבר ועתיד , ור"ל שבשעה שאשלחך אהי' כבר מבורך מפיך , ועיין בפ' ויחי מ"ש בפסוק ומולדתך אשר הולדת (בראשית מ"ח ו') , זהו ייסוד הלשון לפי פשוטו , וכן מתורגם בל"א • ורש"י פי' הודה לי על הברכות שברכני אבי שעשו מערער עליהן , לפי שהי' שרו של עשו , וכוונתו לפי שלא אמר ותברכני בלשון עתיד ממש , אלא שכבר נתברך והוא עבר , והעתיד איננו אלא שיודה עליהן , והרשב"ם פי' כי אם ברכתני , שתשלחני מאתך בשלום שלא אהיה נזוק במה שנתאבקתי עמך :
לא אשלחך כי אם־, wörtlich: ich entlasse dich nicht; denn (ich entlasse dich) wenn du mich gesegnet. So überall das לא־ כי אם־, das כי ist immer elliptisch: denn ich tue es, wenn — also ich tue es nur, wenn usw. — Jakobs Gegner kann also nur kämpfen, so lange es Nacht auf Erden ist, und zwar, so lange es Nacht ist, scheint er, wenn auch nicht der Sieger, doch der Mächtigere zu sein. Sobald es aber Tag zu werden beginnt, tritt das Gegenteil in die Erscheinung und Jakob wird der "Maßgebende" für die Beendigung des Kampfes. Und die Bedingung, die Jakob für das Ende des Kampfes setzt, somit das Ziel des Ganzen, ist: die Anerkennung, daß Jakob statt Anfeindung Segen und Förderung verdiene, indem nur in dieser Anerkennung die Völker sich selber segnen, und sich die Verheißung erfüllt: ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך. Die ganze Nacht hindurch, spricht daher Jakob, hast du mich angegriffen, mich also als ein Hindernis betrachtet, dessen Vernichtung in unablässigem Kampfe anzustreben wäre. Jetzt, da es tagt, gibst du den Kampf auf, ich aber nicht früher, als bis du mir die segnende Anerkennung gezollt. Das Ziel der Geschichte liegt nicht darin, daß Jakob gezwungen werde, in die Masse der Völker aufzugehen, sondern umgekehrt, daß die Völker zur Einsicht gelangen, gerade in dem, inmitten aller Kämpfe von Jakob vertretenen und emporgehaltenen Prinzip liege auch das Heil der Völker, dem sie sich huldigend anzuschließen, und das vielmehr sie selbst mit allen ihren geistigen und materiellen Mitteln zu fördern, ja als einziges Ziel anzustreben haben. —