Die Torah - Die fünf Bücher Mose
לאחיו. הֵם בָּנָיו שֶׁהָיוּ לוֹ אַחִים, נִגָּשִׁים אֵלָיו לְצָרָה וּלְמִלְחָמָה (בראשית רבה):
Zu seinen Brüdern, das waren seine Söhne, die ihm gleich Brüdern waren, zu ihm traten gegen Not und Krieg (Bereschit Rabbah 74:13).
ויאמר יעקב לאחיו, לאחי לבן הנזכר אשר באו עמו, כי לא רצה לאמר כן לאחיו שהיה נוהג בו כבוד, וכן ויקרא לאחיו לאכל לחם לאחי לבן ולא קרא ללבן דרך כבודו כאלו הכל ברשותו והכל שלו, ודומה להם ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם (בראשית מ"ז ג'), (פי' לאחיו של יוסף), ורש"י פי' לאחיו של יעקב (הם בניו שהיו לו אחים נגשים אליו לצרה ולמלחמה, והוא מב"ר), כי הבאים עם לבן אוהביו ורעיו, ויתכן כי מה שאמר בלבן ויקח את אחיו עמו הם קרוביו בני משפחתו מזרע נחור אחי אברהם, ועשה כן בעבור שלא ירצה להביא על יעקב אנשים נכרים שלא ירינו עמו בכח או יחמדו ויגזלו ויגנבו מאשר לו, והנה אלה קרובים ליעקב כמו ללבן על כן יקראו אחי' לשניהם, וי"א שאמ' להם אחי' דרך מוסר כמו שאמר לרועים אחי מאין אתם (שם כ"ט ד'): (הרמב"ן), והמתרגם האשכנזי תרגם לאחיו לקרוביו של יעקב כפי' הב' של הרמב"ן, ויב"ע תרגם כפירש"י: לקטו אבנים ויקחו אבנים, אנקלוס ויב"ע תרגמו ויקחו, ולקטו, לא כוונת המלה רק לפי שנופל על לשון לקטו: גל, שיגולו שם אבנים נגד שיתחברו, ונקרא חומר האבנים כן לסבובו, ושרשו גלל, ומבורו אל הכנוים יוכיח, גליו, גליך, שהלמ"ד דגושה לחסרון אות הכפל: ויאכלו שם על הגל, אכלו שם לזכרון, או שהוא דרך הבאים בברית לאכול שניהם מלחם אחד לאהבה ולחברה, ואחרי בואם בשבועה ובברית זבח להם זבח ועשה להם כרה גדולה, ויתכן כי טעם ויאכלו שם על הגל הזבח הנזכר למטה, כי אמר להם לקטו אבנים ונעשה גל לאכול עליו, ויהי כעד בואנו בברית, ואחרי כן אכלו עליו זבח, וטעם ויאכלו לחם שעשה להם סעודה גדולה ללון עמו לא משתה בלבד: (הרמב"ן):
(46) לאחיו zu Labans Genossen, die er mitgebracht hatte. Ehe man ein Bündnis für die Zukunft schließt, muss man erst in der Gegenwart sich befreundet haben, sie aßen daher erst gemeinschaftlich an dieser Stelle.