Die Torah - Die fünf Bücher Mose
Buch:
Kapitel:
Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַיַּ֨עַן לָבָ֜ן וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב הַבָּנ֨וֹת בְּנֹתַ֜י וְהַבָּנִ֤ים בָּנַי֙ וְהַצֹּ֣אן צֹאנִ֔י וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לִי־ה֑וּא וְלִבְנֹתַ֞י מָֽה־אֶעֱשֶׂ֤ה לָאֵ֙לֶּה֙ הַיּ֔וֹם א֥וֹ לִבְנֵיהֶ֖ן אֲשֶׁ֥ר יָלָֽדוּ׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Da antwortete Laban und sprach zu Jaakob: Die Töchter sind meine Töchter, die Söhne meine Söhne, die Schafe meine Schafe, und alles was du siehst, ist mein, — und meinen Töchtern, was könnte ich diesen heute tun, oder ihren Söhnen, die sie geboren?
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Laban antwortete, und sprach zu Jakob: Die Töchter sind meine Töchter, die Söhne meine Söhne, das kleine Vieh mein kleines Vieh, und alles was du siehest, gehöret mir zu. Allein was kann ich meinen Töchtern, oder ihren Kindern, welche sie geboren haben, nunmehr thun?
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Da antwortete Laban und sprach zu Jaakob: Mein sind die Töchter, mein die Kinder, mein die Schafe und was du siehst, alles ist mein. Meinen Töchtern, was sollte ich ihnen tun heute, oder ihren Kindern, die sie geboren.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
לבן אנטווארטעטע, אונד שפראך צו יעקב: דיא טעכטער זינד מיינע טעכטער, דיא זעהנע מיינע זעהנע, דאז קליינע פיה מיין קליינעס פיה, אונד אללעס וואס דוא זיהסט געהערט מיר צו. אלליין וואס קאן איך מיינען טעכטערן, אדער איהרען קינדערן וועלכע זיא געבאהרען האבען, נונמעהר טוהן?
Onkelos
וַאֲתֵיב לָבָן וַאֲמַר לְיַעֲקֹב בְּנָתָא בְּנָתַי וּבְנַיָּא בְנַי וְעָנָא עָנִי וְכֹל דִּי אַתְּ חָזֵי דִּילִי הוּא וְלִבְנָתַי מָה אֶעְבֵּיד לְאִלֵּין יוֹמָא דֵין אוֹ לִבְנֵיהֶן דִּילִידָן
Raschi
מה אעשה לאלה. אֵיךְ תַּעֲלֶה עַל לִבִּי לְהָרַע לָהֶן:
Raschi (Deutsche Übersetzung)
Was soll ich diesen tun, wie könnte ich daran denken, ihnen Böses zu tun.
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
Biur von Moses Mendelssohn
והבנים בני, כבני הם חשובים: ולבנתי מה אעשה לאלה, אמרו שהוא כמו ולבנתי מה אעשה להן היום והוא תוספת באור, וכן כשבענו שנינו אנחנו (שמואל א' כ' מ"ב): ויותר נכון נראה שהוא דרך תמלה, ולבנתי מה אעשה לאלה אשר לפני כי נכמרו רחמי עליהן או לבניהן הנולדים בביתי והם לי כבני, וזה טעם אשר ילדו, ואמר זה כמתנצל על דברי יעקב כי באתי אחריך לרשות בנותי, ומה אוכל לעשות להן טובה או לבניהן, ועתה אטיב להן שתכרות לי ברית שלא תענה אותן ולא תקח עליהן נשים: (הרמב"ן), ותבין בזה כוונת המתרגם האשכנזי, ורש"י פי' מה אעשה לאלה, איך תעלה על לבי להרע להן, וכ"פ הרשב"ם:
Text herunterladen
Es ist zweifelhaft, in welchem Sinne diese Antwort Labans zu verstehen wäre. Es scheint das Hervortreten eines menschlichen Gefühles zu sein. Wenn ich auch die Macht und das Recht habe, und Gott es mir nicht verboten hätte, ich hätte euch doch nichts Leides tun können, da ja alles, was ich um mich sehe, selbst bis auf die Tiere hinab, von mir und den Meinigen stammt.