Die Torah - Die fünf Bücher Mose
לא שכלו. לֹא הִפִּילוּ עִבּוּרָם, כְּמוֹ רֶחֶם מַשְׁכִּיל (הושע ט'), תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל (איוב כ"א):
ואילי צאנך. מִכָּאן אָמְרוּ אַיִל בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי אַיִל, שֶׁאִם לֹא כֵן, מַה שִּׁבְחוֹ? אֵלִים לֹא אָכַל, אֲבָל כְּבָשִׂים אָכַל, אִם כֵּן גַּזְלָן הוּא (בבא קמא ס"ה):
Haben nicht fehlgeboren לא שכלו, haben ihre Trächtigkeit nicht verloren; wie (Hosch. 9, 14) »einen fehlgebärenden Schoß משכיל«; (Job 21, 10) »seine Kuh bringt zur Welt und gebiert nicht fehl תשכל«.
Und die Widder deiner Schafe ואילי צאנך, von hier beweist man (Bab. kam. 65b), dass ein Widder am ersten Tage schon ein Widder אַיִל genannt wird; denn, wenn es nicht so wäre, was wäre das für ein Ruhm für ihn gewesen? Widder hatte er nicht gegessen, aber Lämmer hatte er gegessen; dann wäre er doch ein Räuber gewesen!
לא שכלו, לא הפילו עיבורם, כמו רחם משכיל (הושע ט' י"ד), תפלט פרתו ולא תשכל (איוב כ"א י'), והכוונה כי הנה הפך זה מלאת בי שלא בלבד שעבדתיך באמונה כמשפט הצדיקים אבל היטבתי לך יותר שהשתדלתי באופן שלא שכלו מתוך מוסר מדעה ומתוך שמירה פמותה: ואילי צאנך לא אכלתי, אפילו כמנהג שאר הרועים, כי דרך רועי צאן במדבר לאכול מן הכבשים הזכרים, ופי' ואילי, ומאילי, ואפילו אחד לא אכלתי, ונחסר מ"ם השמוש כמו אלחנן בן צודו בית לחם (שמואל ב' כ"ג כ"ד), ר"ל מבית לחם, עד יקום גוי אויביו (יהושע י' י"ג) י"ג), מאויביו, והדומים להם:
זה לי עשרים שנה בביתך — זה עשרים שנה אנכי עמך, so war ich zwanzig Jahre und das ward mir dafür. אילי צאנך. Es scheint Brauch gewesen zu sein, daß die ausgedienten Leithammel der Herde dem Hirten zufielen.