Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַתֹּ֣אמֶר אֶל־אָבִ֗יהָ אַל־יִ֙חַר֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י כִּ֣י ל֤וֹא אוּכַל֙ לָק֣וּם מִפָּנֶ֔יךָ כִּי־דֶ֥רֶךְ נָשִׁ֖ים לִ֑י וַיְחַפֵּ֕שׂ וְלֹ֥א מָצָ֖א אֶת־הַתְּרָפִֽים׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Da sprach sie zu ihrem Vater: Möge es in den Augen meines Herrn nicht verdrießen, daß ich nicht vor dir aufstehen kann, es ist mir die Weise der Frauen. So suchte er und fand die Götzen nicht.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Rachel aber sprach zu ihrem Vater: Mein Herr beliebe nicht zu zürnen, daß ich nicht aufstehen kann, weil ich eben Weiberschwachheit habe. Er suchte also, und fand die Götzen nicht.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
sprach sie zu ihrem Vater: Möge es in meines Herrn Augen nicht ärgerlich sein, daß ich vor dir nicht aufstehen kann, denn mir gehts nach der Weiber Art. Als er nun gesucht und die Teraphim nicht gefunden,
Mendelssohn-Übersetzung im Original
רחל אבער שפראך צו אידהרעם פאטער: מיין הערר בעליבע ניכט צו צירנען, דאס איך ניכט אויפשטעהן קאן; וויל איך עבען וויבער שוואכהייט האבע, ער זוכטע אלזא אונד פאנד דיא געצען ניכט.
Onkelos
וַאֲמֶרֶת לַאֲבוּהָא לָא יִתְקֵף בְּעֵינֵי רִבּוֹנִי אֲרֵי לָא אִכּוּל לְמֵיקַם מִן קֳדָמָךְ אֲרֵי אֹרַח נְשִׁין לִי וּבְלַשׁ וְלָא אַשְׁכַּח יָת צַלְמָנַיָּא
Biur von Moses Mendelssohn
דרך נשים, מנהג והוא הנדות, ואמר כן דרך כבוד, וכן ארח כנשים (בראשית י"ח י"א), ולשון הרמב"ן לא הבינותי מה שתגללות זה, וכי הנשים אשר להם האורח לא יקומו ולא יעמודו, אולי אמרה כי ראשה ואבריה כבדים עליה והיא חולה בבא הארח, כי כן דרכן וכל שכן במעטות הלידה כרחל שדמיהן מועטין והארח יכבד עליהם מאד, והנכון בעיני כי היו הנדות בימי הקדמונים מרוחקות מאד כי כן שמן מעולם נדות לריחוקן, כי לא יתקרבו אל אדם ולא ידברו בו כי ידעו הקדמונים בחכמתם שהבלן מזיק, וגם מבטן מוליד בגאי ועושה רושם רע כאשר באורו הפילוסופים. עוד אני עתיד להזכיר נסיונם בזה, והיו יושבות בדד באהל לא יכנס בו אדם, וכמו שהזכירו רבותינו בברייתא של מסכת נדה תלמיד אסור לשאול בשלומה של נדה, רבי נחמיה אומר אפילו הדבור שהוא יוצא מפיה הוא טמא אמר רבי יוחנן אסור לאדם להלך אחר הנדה ולדרוס את עפרה שהוא טמא כמת כך עפרה של נדה טמא, ואסור ליהנות במעשה ידיה, ולכך אמרה רחל ראויה הייתי לקום מפני אדוני לנשק ידיו אבל דרך נשים לי ולא אוכל להתקרב אליך, וגם לא ללכת באהל כלל שלא תדרוך אתה עפר רגלי והוא החריש ממנה ולא ענה אותה כי לא היו מספרים עמהם כלל מפני שדבורה טמא עכ"ל: ויחפש וגו', כלל שאחר הפרט:
