Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:

Hebräischer Text (nach der Masorah)

וַיִּגְנֹ֣ב יַעֲקֹ֔ב אֶת־לֵ֥ב לָבָ֖ן הָאֲרַמִּ֑י עַל־בְּלִי֙ הִגִּ֣יד ל֔וֹ כִּ֥י בֹרֵ֖חַ הֽוּא׃

Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)

und Jaakob stahl — das Herz des Aramiten Laban, deshalb weil er es ihm nicht sagte; denn er entfloh.

Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)

Es gelang also dem Jakob, den Aramiten Laban zu hintergehen, indem diesem niemand anzeigte, daß er fliehen wollte.

Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)

Und Jaakob stahl das Herz des Aramäers Laban, indem er ihm nicht sagte, daß er fliehen wolle.

Mendelssohn-Übersetzung im Original

עס געלאנג אלזא דעם יעקב דען ארמיטען לבן צו הינטערגעהען, אינדעם דיזעם נימאנד אנצייגטע, דאס ער פֿליהען וואָלטע.

Onkelos

וְכַסִּי יַעֲקֹב מִן לִבָּא דְלָבָן אֲרַמָּאָה עַל דְּלָא חַוִּי לֵהּ אֲרֵי אָזֵל הוּא

Biur von Moses Mendelssohn

ויגנב יעקב את לב לבן הארמי , פי' גנב דעתו, כי הוא הי' חושב שהי' עם צאנו והוא ברח , וכנה הכתוב הדעת , לב , כי עיקר הדעת בלב , ויב"ע תרגם המלה הזאת כפי הכוונה , דעתי' דלבן , ואנקלוס שינה כל המאמר לתרגם רק ע"פ הכוונה , וכסי יעקב מן לבן ארמאה , וכן עשה המתרגם האשכנזי : על בלי הגיד לו , על שלא הגיד לו דרכו : כי ברח הוא , לא שיאמר לו אני בורח כי זה לא יתכן, אלא טעם כי ברח למלת ויגנב, גנב דעתו כי הוא הי' בורח והעלים ממנו ולא הגיד לו כי הי' רוצה ללכת, כ"פ במ"י · ואין הטעם מסכים לזה, כי לפ"ז הי' ראוי להיות האתנח במלת לו , וגם על בלי הגיד לו הוא מאמר קצר וחסר הנמשך , גם מלת על דחוק · ולכן נראה לי שסב על מאמר על בלי הגיד לו , כי מלת ברח תכלול ב' ענינים , ההליכה , בהחבא , ופה עיקר הכוונה על ההליכה , על בלי הגיד לו כי הולך הוא , אבל לפי שבאמת ברח תפס הכתוב לשון בורח , הואיל וסובל גם כוונת ההליכה המכוונת פה בעצם · וכתב ר"ע ספורנו מלת הבריחה בכל מקום תורה על סור האדם מאיזה מקום ואין רודף · וזה מדאגת היזק עתיד, אבל סור האדם מן המקום מפני היזק הוה או מפני רודף יקרא ניסה , ויגנב יעקב את לב לבן הארמי , שלא הראה לו שהרגיש כלל במה שקבל עליו לשון הרע מבניו, ובמה שלא היו פניו עם יעקב כתמול שלשם , וזה עשה מפני שהי' לבן בעל מרמה באופן שאם הי' מרגיש שידע יעקב דבר מזה הי' סוגר כל בעדיו ולא הי' אצל יעקב דרך להמלט , על בלי הגיד לו , כמו על עלת התמיד (במדבר כ"ח ט"ו), הראה יעקב עצמו כאלו בלתי מרגיש באיבת לבן מלבד שלא הגיד לו כי חפץ ללכת, וכל זה עשה לא להעדר מוסר אלא כמוכרח, וזה כי ברח הוא מדאגה שיגזלהו לבן בעזרת אנשי עירו, כמו שאמר בהתגלותו ללבן אחר כן עכ"ד ר"ע ספורנו · ולדעת המתרגם האשכנזי אין הגיד שב על יעקב , כי אם חסר המגיד , ושעור הכתוב כך הוא , שהצליח יעקב בעצתו ועלתה לו לגנוב את דעת לבן הארמי עם היותו מעונן וקוסם ובקי בערמומיות , כי לא הי' אדם שהגיד לו דבר מבריחת יעקב , לפי שהסכימו כלם על ידו , ואף התרפים לא גלו את אזן לבן על הדבר הזה , כי לקחתם רחל , לזה לא בא לו הידיעה כי אם ביום השלישי :

Text herunterladen