Die Torah - Die fünf Bücher Mose
והכשבים הפריד יעקב. הַנּוֹלָדִים עֲקוּדִים נְקֻדִּים הִבְדִיל וְהִפְרִישׁ לְעַצְמָן וְעָשָׂה אוֹתָן עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ, וְהוֹלִיךְ אוֹתוֹ הָעֵדֶר הָעָקוּד לִפְנֵי הַצֹּאן, וּפְנֵי הַצֹּאן הַהוֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם צוֹפוֹת אֲלֵיהֶם; וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד, שֶׁהָיוּ פְנֵי הַצֹּאן אֶל הָעֲקוּדִים, וְאֶל כָּל חוּם שֶׁמָּצָא בְּצֹאן לָבָן:
וישת לו עדרים. כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי:
Und die Lämmer schied Jaakob, die fußgefleckt und kleingefleckt geboren wurden, trennte und schied er für sich und bildete daraus besondere Herden und führte jene fußgefleckte Herde vor den anderen Schafen her, so dass die Augen der Schafe, die hinter ihnen hergingen, auf sie schauten; das bedeutet der Vers, er richtete das Gesicht der Schafe auf die Fußgefleckten; es war das Gesicht der Schafe auf die Fußgefleckten und auf alles Dunkle gerichtet, das er unter den Schafen von Laban fand.
Er machte sich Herden, wie ich erklärt habe.
והכשבים הפריד יעקב וגו' , ועוד עשה דבר אחר שהבדיל והפריד לעצמו את הנולדים עקודים נקודים ועשה אותן עדר לבדו והוליך אותו העדר העקוד לפני הצאן ופני הצאן ההולכות אחריהן צופות אליהן , וזהו שאמר ויתן פני הצאן אל עקד, שהיו פני הצאן אל העקודים ואל כל חום שמצא בצאן לבן , כדי שתראנה אותן ותתעברנה כמותן , כפי' רש"י והרשב"ם והראב"ע , ויהי' פי' וישת לו עדרים לבדו ; וכבר השית טרם שנתן פני הצאן אל עקד , ורבים כמוהו · וי"א כי וישת מאוחר , כי הכשבים הפרידם בעדרים שלו · והרמב"ן אחר שהקשה על פי' רש"י כתב וז"ל , אבל פי' הכתוב שהפריד הכשבים מן העזים ועשה מהן עדר מיוחד , והנה היו לו עדר כשבים ועדר עזים ונתן פני כל הצאן עדר הכשבים ועדר העזים אל העקודים ואל כל חום אשר בכל צאן לבן , שהם העקודים לפני העזים וכל חום לפני הכשבים על דעת הראשונים , או העקודים וכל חום הכשבים על דעתנו , כי צורך ההפרדה מפני החום אשר היה שכרו בכשבים לבדן , והנכון בעיני שיאמר כי הכשבים הפריד יעקב ונתן פני הצאן הנזכר שהם הכשבים אל עקוד ואל כל חום , וישת לו עדרים לבדו מן עקוד והחום והוליכם לפני הכשבים ולא שתם על צאן לבן , כי היו שכרו , וטעם בצאן לבן שעשה כן בכל צאן לבן , והנה העקוד בכשבים היו שלו , ואל תשאל למה אמר הכשבים ואמר פני הצאן , כי דרך מקראות לדבר כן בפרשה הזאת כדומה לו בהר הגלעד (להלן ל"א כ"ה) , וטעם עשותו כן בכשבים מפני שלא היה במקלות חום , או שידע בתולדת הכשבים שצריכים לסימנים רבים בבגדותם יותר מן התישים לקלותם עכ"ל · אבל המתרגם האשכנזי פי' באופן אחר מסכים לפשטות לשון הכתוב וז"ל , כן נראה בפי' הכתוב הזה שיעקב הבדיל העקודים וכו' הנולדים בצאן לבן ולא לקחם עדיין לעצמו להיות שכרו , כי אם כל זמן היותם קטנים הניחם בראש העדר , כדי שהצאן המתחממות תתנינה עיניהן בהן ותלדנה כמותן , וזהו ויתן פני הצאן וגו' , אולם כשהגדילו הוולדות והיו ראויות לילד , לא שתם עוד על צאן לבן , כי אין לשמרם שיהיו תמיד בראש העדר ולא יבאו בין שאר הצאן ויראו הצאן הלבן ויתחממו מהן לילד כמותן , לכן לקחם בשכרו , והנהיגם לעצמם , ועשה מהם עדרים לבדם , והם לא היו כ"א עקודים נקודים וכו' , ליחם הצאן על ידיהם עכ"ל · ועפ"ז תבין תרגומו האשכנזי בפסוק זה · אל עקד וכל חום , אל כל עקד וכל חום , ומלת כל תשמש גם למלת עקד הקודמת · וכל חום בצאן לבן , לדעת רש"י פירושו וכל חום שמצא בצאן לבן , כי החום הם של יעקב , וכן מתורגם בל"א · ויש לפרש כי בצאן לבן שב על ויתן , ושעורו , שנתן בכל צאן לבן פני הצאן אל כל עקוד ואל כל חום · על צאן , עם צאן :
