Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ואת אשר היה מקנך אתי. אֶת חֶשְׁבּוֹן מִעוּט מִקְנְךָ שֶׁבָּא לְיָדִי מִתְּחִלָּה, כַּמָּה הָיוּ:
Und was deine Herde bei mir geworden ist, wieviel aus der geringen Zahl deiner Herde, die zuerst in meine Hand kam, geworden ist.
את אשר עבדתיך , באמונה · ואת אשר הי׳ מקנך אתי, את חשבון מיעוט מקנך שבא לידי כמה היה, לשון רש"י, כלומר אתה ידעת כמה היה מקנך כשבאו אתי, ויותר ראוי שיאמר ואת מקנך אשר היה אתי ידעת, כי מעט אשר היה לך טרם באי פרץ לרוב (ר"ל כי לפירש"י מקנך הוא הנושא וראוי להכתב תחלה), או נפרש אתה ידעת את אשר עבדתיך , כי בכל כחי עשיתי , וידעת את אשר היה מקנך אתי בימים רבים פה (ר"ל שמאמר הא׳ על איכות העבודה שהיתה באמונה והב׳ על כמות העבודה שעבדו זמן ארוך , ויהי׳ שעורו ואת ( הזמן ) אשר הי׳ מקנך אתי) וידעת כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב מאד שלא כדרך כל הארץ, רק ברכת ה׳ היא תעשיר אשר באה מעת בא רגלי בביתך והוא הנכון · (הרמב"ן בקצת תוספת באור , אמנם לדעת המתרגם האשכנזי יהי׳ פי׳ הי׳ שנעשה אח"ז , ואת אשר נעשה מקנך אתי (אחר שהיה אתי) והוא כדרך כלל , והפסוק הב׳ יפרש את המאמר הזה , כי מעט וגו׳ ויפרץ לרב עתה , כמו והי׳ טעמו כטעם לשד השמן (במדבר י"א ח׳) , שפי׳ שם הרשב"ם שנעשה טעמו אח"ז ע"ש · ויב"ע תרגם , וית דהוה בעירך נטיר עמי , ויהי׳ לפי דעתו כפילת המאמר של את אשר עבדתיך , אבל מלת כי שבתחלת הפסוק הב׳ אינה מקושר׳ היטיב :