Die Torah - Die fünf Bücher Mose
אסף. הִכְנִיסָהּ בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא תֵרָאֶה, וְכֵן אֱסֹף חֶרְפָּתֵנוּ (ישעיהו ד'), וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיתָה (שמות ט'), אָסְפוּ נָגְהָם (יואל ד'), וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף (ישעיהו ס') – לֹא יִטָּמֵן:
חרפתי. שֶׁהָיִיתִי לְחֶרְפָּה שֶׁאֲנִי עֲקָרָה וְהָיוּ אוֹמְרִים עָלַי שֶׁאֱעֶלֶה לְחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו הָרָשָׁע. וְאַגָּדָה: כָּל זְמַן שֶׁאֵין לָאִשָּׁה בֵּן, אֵין לָהּ בְּמִי לִתְלוֹת סִרְחוֹנָהּ, מִשֶּׁיֵשׁ לָהּ בֵּן תּוֹלָה בוֹ: מִי שִׁבֵּר כְּלִי זֶה? בִּנְךָ. מִי אָכַל תְּאֵנִים אֵלּוּ? בִּנְךָ:
Hat fortgenommen אסף, an einen Ort gebracht, wo sie nicht zu sehen ist; ebenso (Jes. 4,1), »nimm unsere Schande hinweg אסוף«; (Ex. 9, 19) »was nicht ins Haus gebracht wird יאסף«; (Joel 4, 15) »sie ziehen ihr Licht zurück אספו«; (Jes. 60, 20) »dein Mond wird nicht hinweggenommen יאסף (nicht verborgen)«.
Meine Schmach חרפתי, ich war beschämt, weil ich unfruchtbar war und man von mir sagte, ich würde dem Lose des Bösewichtes Esaw zufallen. Eine Aggada (Bereschit Rabbah 73:5) sagt, solange eine Frau kein Kind hat, hat sie niemanden, dem man ihr Versehen zuschreiben kann; sobald sie ein Kind hat, schreibt man es diesem zu; wer hat dieses Gefäß zerbrochen? Dein Kind; wer hat jene Feigen gegessen? Dein Kind.
אסף אלהים את חרפתי , כמו ואספתו אל תוך ביתך (דברים כ"ב ב׳) , וכמו כי אספתי את שלומי (ירמי׳ י"ו ה׳) , הכניסה והטמינה את חרפתי שהייתי נקראת עקרה · (הרשב"ם מנוסחת כ"י ובנוסח הדפוס מוטעה) , וכן פי׳ רש"י , והנה הרד"ק בשרשים שרש אסף חלקו לג׳ ענינים , א׳ לשון קבוץ (אלא שלשון הקבוץ לא יאמר כי אם על המפוזר ולשון אסיפה אף על שאינו מפוזר) , ב׳ לשון כנוס , והוא קרוב אל הראשון , ג׳ לשון הסרה וכליה · והראב"ע מפרש פה כטעם כרת, וכן ונאסף שמחה וגיל (ישעי׳ י"ו י׳) , ולשון הרמב"ן והנכון דעת אנקלוס שעשאו כלו לשון קבוץ וכנוס כפשוטם מלשון ויאספו את השלו (במדבר י"א ל"ב) , כי מאספיו יאכלהו (ישעי׳ ס"ב ט׳) , ונקראת המיתה אסיפה בהיותו נקבץ אל אבותיו המתים , ולא יאסף הביתה (שמות ט׳ י"ט) , להקבץ לאנשי ביתו , ואספו נגהם (יואל ד׳ ט"ו) , שקבלו האור בתוכם ולא הוציאו אורם לחוץ, או שנאספו אל האהל אשר להם ברקיע השמים, ויאמרו אסיפה בחרפה שתתקבץ ולא תתפזר בין בני אדם להיות נדברים בה עוד בגלות עכ"ל :