Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ואד יעלה. לְעִנְיַן בְּרִיאָתוֹ שֶׁל אָדָם, הֶעֱלָה הַתְּהוֹם וְהִשְׁקָה עֲנָנִים לִשְׁרוֹת הֶעָפָר וְנִבְרָא אָדָם, כְּגַבָּל זֶה, שֶׁנּוֹתֵן מַיִם וְאַחַ"כַּ לָשׁ אֶת הָעִסָּה, אַף כָּאן, וְהִשְׁקָה, וְאַחַ"כַּ וַיִּיצֶר:
Und ein Dunst stieg empor, zum Zweck der Erschaffung des Menschen ließ Er die unterirdische Flut emporsteigen und tränkte die Wölken, um den Staub feucht werden zu lassen; und dann wurde der Mensch erschaffen; wie ein Kneter erst Wasser zugießt und dann den Teig knetet, so auch hier, Er tränkte, und dann, Er bildete (Bereschit Rabbah 14:1)
ואד יעלה מן הארץ , אף שכבר נבדלו מים העליוני' ממי' התחתונים בשני , ונקוו המי' התחתוני' אל מקום אחד בשלישי, עדיין היו פני האדמה מושקים ומורטבים מאוד מן האידי' הלחי' אשר עלו מן הארץ , ולא היתה האדמ' עדיין ראוי' להצמיח דשא , כי הי' ענן לבשה וערפל חתלתה ולא הי' האויר מטוהר כל צרכו :
ואד יעלה "und ein Dunst stieg fortwährend von der Erde auf und tränkte die ganze Fläche des Menschen Bodens". Es kann dieses Tränken der Erde nicht die Stelle des Regens vertreten haben; denn unmittelbar zuvor ist uns gesagt, daß aus Regenmangel das Wachsen der Pflanzen noch nicht begonnen hatte. Es kann daher dieses Tränken der Erde wohl nur als Vorbereitung für die folgende Bildung des Menschen von der Erde gefasst werden. Von dem Tage, an welchem die Erde für den Empfang des Menschen mit ihrer Pflanzenwelt bereit da stand, harrte sie seiner Ankunft entgegen und ward fortdauernd für die Bildung desselben vorbereitet.