Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַעֲשֵׂה־לִ֨י מַטְעַמִּ֜ים כַּאֲשֶׁ֥ר אָהַ֛בְתִּי וְהָבִ֥יאָה לִּ֖י וְאֹכֵ֑לָה בַּעֲב֛וּר תְּבָרֶכְךָ֥ נַפְשִׁ֖י בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Und bereite mir Wohlschmeckendes, wie ich es liebe, und bringe es mir, damit ich es esse, damit dich meine Seele segne, bevor ich sterbe.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Mache mir schmackhafte Gerichte, wie ich sie gern habe, und bringe mir, daß ich esse, damit dich meine Seele segne, bevor ich sterbe.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
dann bereite mir ein Lekkeressen, wie ich es gern habe, und bringe es mir, daß ich esse, damit meine Seele dich segne, ehe ich sterbe.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
מאכע מיר שמאקהאפֿטע געריכטע , וויא איך זיא גערן האבע , אונד ברינגע מיר , דאס איך עסע , דאמיט דיך מיינע זעלע זעגנע , בעפֿאר איך שטערבע ·
Onkelos
וְעִבֵיד לִי תַבְשִׁילִין כְּמָא דִרְחֵימִית וְאָעֵל לִי וְאֵיכוּל בְּדִיל דִּי תְבָרֵכִנָּךְ נַפְשִׁי עַד לָא אֵימוּת
Biur von Moses Mendelssohn

מטעמים , ענין הטעימה שיטעם אדם בפיו ואינו אוכל ממנו ומעביר על גרונו כי אם מעט , וכן אמרו רז"ל מטעמת אינה צריכה ברכה והשרוי בתענית טועם ואין בכך כלום · הנה כי הטעימה בפה או בלשון בלבד שיקח אדם בקצה לשונו ויטעם כדרך הטועמים , ורבי יונה חלק מהם בענין אכילה ומהם בענין טעימה , והנכון כי כלם ענין טעימה , ופירוש ולא טעם כל העם לחם ( שמואל א' י"ד כ"ד ) , אפילו טעם ואין צריך לומר שלא אכל , ולפי שהחיך טועם מיני המאכלים כמו שאמר וחך אכל יטעם לו ( איוב י"ב י"א ) , אמר פה ועשה לי מטעמים כלומר תבשיל שיטעם החיך מטעמי מיני התבלין הטובים ( רד"ק בשרשים שרש טעם ) , ולכן תרגם המתרגם האשכנזי ( שמאקהאפטי געריכטי ) , ואנקלוס ויב"ע תרגמו תבשילין · בעבור תברכך נפשי , היה בדעתו לברך אותו שיזכה הוא בברכת אברהם לנחול את הארץ ולהיות הוא בעל הברית לאלהים כי הוא הבכור , ונראה שלא הגידה לו רבקה מעולם הנבואה אשר אמר ה' לה ורב יעבד צעיר כי אידהי' יצחק עובר את פי ה' והיא לא תצלח , והנה מתחלה לא הגידה לו דרך מוסר וצניעות כי ותלך לדרש את ה' שהלכה בלא רשות יצחק , או שאמרה אין אנכי צריכה להגיד נבואה לנביא כי הוא גדול מן המגיד לי ועתה לא רצתה לאמר לו כך הוגד לי מאת ה' טרם לדתי כי אמרה באהבתו אותו לא יברך יעקב ויניח הכל בידי שמים , והיא ידעה כי בסבת זה יתברך יעקב מפיו בלב שלם ובנפש חפצה , או הם סבות מאת ה' כדי יתברך יעקב וגם עשו בברכת החרב ולו לבדו נתכנו עלילות · ( הרמב"ן ) :

Text herunterladen