Die Torah - Die fünf Bücher Mose
שא נא. לְשׁוֹן הַשְׁחָזָה, כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת הַסַּכִּין, אֲבָל מַשִּׂיאָהּ עַל גַּבֵּי חֲבֶרְתָּהּ (ביצה כ"ח), חַדֵּד סַכִּינְךָ וּשְׁחֹט יָפֶה, שֶׁלֹּא תַאֲכִילֵנִי נְבֵלָה (בראשית רבה):
תליך. חַרְבְּךָ שֶׁדֶּרֶךְ לִתְלוֹתָהּ:
וצודה לי. מִן הַהֶפְקֵר וְלֹא מִן הַגֶּזֶל:
Nimm doch, שא נא bedeutet schleifen, wie wir gelernt haben (Beza 28a), man darf das Messer nicht schleifen, aber eins auf dem anderen wetzen מַשִּׂיאָהּ; schärfe dein Messer und schlachte gut, damit du mir nicht Gefallenes נְבֵלָה zu essen gibst (Bereschit Rabbah 65:13).
Dein Gehänge תליך, dein Schwert, das man gewöhnlich umhängt תְּלוּיָה.
Und jage mir צודה לי, vom Herrenlosen und keinen Raub.
שא , רש"י פי' ע"פ ב"ר לשון השחזה , אבל אנקלוס ויב"ע תרגמו סב , וכן מתורגם בל"א · נא , אנקלוס ויב"ע תרגמו לשון עתה וכן מתורגם בל"א · ויש לפרשו לשון בקשה , ולא יהי' כפול בלשון · כליך , יתכן היותו שם כלל , כלי זיין שאתה צד בהם , והפרט · תליך וקשתך , ותליך האשפה התלויה באזור האדם ששם החצים , וכן פי' הרשב"ם וכן תרגם יב"ע · או הוא הסייף כמו שתרגם אנקלוס סייפך כי גם הוא נתלה , ותחסר וי"ו העטף מן תליך כמו אדם שת אנוש ( ד"ה א' א' א' ) , והמתרגם האשכנזי שתרגם ( געהענגי ) כלל כל מה שתולה הצייד באזורו האשפה והחרב , והוא פרט למלת כליך , ולכן בא כליך בלשון רבים , ותליך בלשון יחיד כי הוא שם יחיד כולל , ושרשו תלה , והנפרד תְלִי בפלם שְבִי פְרִי שהקבוץ מהם ושבה שֶבְיֶךָ ( שופטים ה' י"ב ) , ממני פֶרְיְךָ נמצא ( הושע י"ד ט' ) , וכ"נ דעת בעל הטעמים ששם ז"ק במלת כליך , ואם היו שלשתם שמות פרטיים ראוי להיות כליך תליך מחוברים במרכא טפחא כמו אדם שת אנוש , אדם במרכא שת בטפח' , כי על הרוב בשלש שמות יחוברו ב' הראשונים בטעם : וצא השדה , אל השדה כתרגומו לחקלא , ותחסר לפעמי' הלמ"ד או מלת אל :