Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ויתרוצצו. עַ"כָּ הַמִּקְרָא הַזֶּה אוֹמֵר דָּרְשֵׁנִי, שֶׁסָּתַם מַה הִיא רְצִיצָה זוֹ וְכָתַב אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי? רַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ לְשׁוֹן רִיצָה; כְּשֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת עַל פִּתְחֵי תּוֹרָה שֶׁל שֵׁם וָעֵבֶר יַעֲקֹב רָץ וּמְפַרְכֵּס לָצֵאת, עוֹבֶרֶת עַל פֶּתַח עֲבוֹדַת אֱלִילִים, עֵשָׂו מְפַרְכֵּס לָצֵאת. דָּבָר אַחֵר מִתְרוֹצְצִים זֶה עִם זֶה וּמְרִיבִים בְּנַחֲלַת שְׁנֵי עוֹלָמוֹת.
ותאמר אם כן. גָּדוֹל צַעַר הָעִבּוּר.
למה זה אנכי. מִתְאַוָּה וּמִתְפַּלֶּלֶת עַל הֵרָיוֹן:
ותלך לדרוש. לְבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל שֵׁם:
לדרוש את ה'. שֶׁיַּגִּיד לָהּ מַה תְּהֵא בְּסוֹפָהּ:
Da stießen sich, notwendigerweise sagt dieser Vers, erkläret mich, da er verschlossen lässt was dieses Stoßen bedeutet, und ferner schreibt, »wenn es so ist, warum dann ich«. Unsere Lehrer erklären das Wort als Laufen; wenn ihre Mutter an den Pforten der Torah von Schem und Eber vorüberging, lief Jaakob und bewegte sich, um hinauszukommen; wenn sie aber an Pforten des Götzendienstes vorüberging, bewegte sich Esaw, um hinauszukommen (Bereschit Rabbah 63:6); andere Erklärung: sie stießen einander und stritten um den Besitz der beiden Welten (Jalk.)
Und sie sprach, wenn es so ist, so groß der Schmerz der Mutterschaft ist.
Warum dann ich, wünschte ich und betete ich um Mutterschaft (Bereschit Rabbah 63:6).
Und sie ging zu befragen, ins Lehrhaus von Schem (Bereschit Rabbah 63:6).
Den Ewigen zu befragen, dass Er ihr verkünde, was zuletzt für sie sein werde.
ויתרצצו , הרד"ק במכלול ( ד' קטן דף ק"פ ע"ב ) , כתב ששרשו רצץ , ויהי' מענין שבירה מלשון כי רצץ עזב דלים ( איוב כ' י"ט ) , אבל בשרשים הביאו בשרש רוץ וכן בפירושו על התורה ( כפי מה שהביאו בעל מכלל יופי ) פי' מלשון ריצה וכתב כי כשנולדו והגיעו לזמן התנועה היו מתנועעים מאד עד שנדמה לה שהיו רצים זה לעומת זה , ומן כברקים ירוצצו ( נחום ב' ד' ) , וכן פי' הראב"ע והרשב"ם , וכן פי' רש"י לשון ריצה , וכן מתורגם בל"א · אבל מן דקדוק המלה עצמה אין לעמוד על הברור אם שרשה רוץ או רצץ , כי שתי הגזרות יבואו בבנינים בדגשי עי"ן הפעל ע"ד המרובע , ולא כהרשב"ם שרצה להוכיח שהיא מנחי עי"ן בעבור שלא נאמר וַיִּתְרַצְּצוּ כמו ובטרם יִתְנַגְּפוּ רגליכם ( ירמי' י"ג י"ו ) , ואין להשוות יחד גזרת הכפולים עם חסרי פ"א או שלימים · הבנים , בבטן יקראו עוברים , ונקראו בנים ע"ש סופם , כמו ובגדי ערומים תפשיט ( איוב כ"ב ו' ) · אם כן , גדול צער העבור · למה זה אנכי , למה התאויתי על ההריון , כן פי' רש"י , וכן מתורגם בל"א · והראב"ע כתב שהיא שאלה לנשים שילדו אם אירע להן ככה , ותאמרנה לא , ועתה ותאמר א"כ , הדבר והמנהג למה זה אנכי בהריון משונה · ולשון הרמב"ן והנה הכתוב חסר ואיננו שלם בפי' הזה , והנכון כי אמרה אם כן יהיה לי למה זה אנכי בעולם הלואי אינני שאמות או שלא הייתי , כטעם כאשר לא הייתי אהיה עכ"ל · לדרש את ה' , אל הנביאים שבאותן הימים , כדכתיב ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרש את ה' מאתו ( מלכים א' כ"ב ח' וד"ה ב' י"ח ז' ) , וכתיב כי יבא אלי העם לדרש אלהים ( שמות י"ח ט"ו ) · ( הרשב"ם ) , ורש"י פי' לבית מדרשו של שם ( וכן הוא בב"ר ) , לדרש את ה' , להגיד לה מה יהא בסופה . וטען עליו הרמב"ן וכתב ולא מצאתי דרישה אל ה' רק להתפלל כטעם דרשתי את ה' וענני ( תהלים ל"ד ד' ) , דרשוני וחיו ( עמוס ה' ד' ) , חי אני אם אדרש לכם ( יחזקאל כ' ג' ) עכ"ל · והנה אותם שהביא הרשב"ם הם לה' ואינם להתפלל , ואולי כוונתו במקום שלא נאמר הדרישה רק לה' , משא"כ באלו כתוב ג"כ כנוי אל האדם , את ה' מאתו , כי יבא אלי העם לדרש , ויב"ע תרגם , למבעי רחמין , כהרמב"ן , אבל אנקלוס תרגם , למתבע אולפן . למתבע אולפן , כרש"י והרשב"ם , וכן מתורגם בל"א ·
ויתרצצו von רוץ, laufen, eilen, im Hiphil: ויריצוהו מן הבור, sie spornten ihn zur Eile an, also: התרוצץ sich, oder, wo wie hier zwei, sich gegenseitig zur Eile drängen. Einer ließ den andern nicht ruhen. — ותאמר אם כן gehört dem Akzente nach zusammen und heißt wohl: sie sagte, wenn es ihr so geschah: Warum ich dies? d. h. warum mache ich so ungewöhnliche Erfahrungen? — ותלך, nach der Erläuterung der Weisen: zu Schem und Eber — den Bewahrern der von Noach empfangenen Traditionen — um durch sie Aufschluss von Gott zu erbitten.