Die Torah - Die fünf Bücher Mose
בן ארבעים שנה. שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁבָּא אַבְרָהָם מֵהַר הַמּוֹרִיָּה נִתְבַּשֵּׂר שֶׁנּוֹלְדָה רִבְקָה, וְיִצְחָק הָיָה בֶּן ל"ז שָׁנָה, שֶׁהֲרֵי בּוֹ בַּפֶּרֶק מֵתָה שָׂרָה, וּמִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק עַד הָעֲקֵדָה שֶׁמֵּתָה שָׂרָה, ל"ז שָׁנָה הָיוּ – כִּי בַּת צ' הָיְתָה כְּשֶׁנּוֹלַד יִצְחָק, וּבַת קכ"ז כְּשֶׁמֵּתָה – שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה וְגוֹ' הֲרֵי לְיִצְחָק ל"ז שָׁנִים, וּבוֹ בַפֶּרֶק נוֹלְדָה רִבְקָה; הִמְתִּין לָהּ עַד שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לְבִיאָה ג' שָׁנִים וּנְשָׂאָהּ:
בת בתואל מפדן ארם אחות לבן. וְכִי עֲדַיִן לֹא נִכְתַּב שֶׁהִיא בַּת בְּתוּאֵל וַאֲחוֹת לָבָן וּמִפַּדַּן אֲרָם? אֶלָּא לְהַגִּיד שִׁבְחָהּ, שֶׁהָיְתָה בַּת רָשָׁע וַאֲחוֹת רָשָׁע וּמְקוֹמָהּ אַנְשֵׁי רֶשַׁע וְלֹא לָמְדָה מִמַּעֲשֵׂיהֶם:
מפדן ארם. עַל שֵׁם שֶׁשְּׁנֵי אֲרָם הָיוּ, אֲרַם נַהֲרַיִם וַאֲרַם צוֹבָה, קוֹרֵא אוֹתוֹ פַּדָּן, לְשׁוֹן צֶמֶד בָּקָר, תַּרְגּוּם פַּדָּן תּוֹרִין; וְיֵשׁ פּוֹתְרִין פַּדַּן אֲרָם כְּמוֹ שְׂדֵה אֲרָם, שֶׁבִּלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל קוֹרִין לְשָׂדֶה פַדַּן:
War vierzig Jahre alt, denn, als Abraham vom Berge Morija kam, wurde ihm verkündet, dass Ribka geboren sei; und Jizchak war damals 37 Jahre alt, da in jener Zeit Sara starb und zwischen der Geburt Isaaks und der Bindung, als Sara starb, 37 Jahre lagen; denn sie war 90 Jahre alt, als Jizchak geboren wurde, und 127, als sie starb, wie es heißt, (23:1) »es betrugen die Lebensjahre Saras …«, also war Jizchak damals 37 Jahre alt; und damals wurde Ribka geboren; er wartete drei Jahre auf sie, bis sie zur Heirat fähig war, und heiratete sie (Seder 1.)
Die Tochter Betuels von Padan Aram, die Schwester Labans, steht denn bis jetzt noch nicht, dass sie die Tochter Betuels und die Schwester Labans von Padan Aram war? Nur, um ihr Lob zu verkünden, dass sie die Tochter eines Bösewichtes und die Schwester eines Bösewichtes war und dass ihr Heimatsort aus Bösewichtern bestand und sie doch nicht von ihren Werken lernte (Bereschit Rabbah 63:4).
Von Padan Aram; weil es zwei Aram gab, Aram an den zwei Strömen und Aram Zoba, nennt er das Land, Padan; vom Ausdruck »Rindergespann צֶמֶד בָּקָר«(I Sam. 11, 7), was der Targum mit פַּדַּן תּוֹרִין von Rindern übersetzt; manche erklären Padan Aram mit »Gefilde von Aram« (Hosch. 12, 13); im Arabischen nennt man ein Feld Padan.
בן ארבעים שנה, וכתוב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם, משני הפסוקים הללו למדנו שהיתה עקרה עשרים שנה · מפדן ארם, נקרא כן לפי שהיו שני מקומות שהיו נקראים ארם, ארם נהרים וארם צובה, ולשון פדן בדברי רז"ל שנים , ההוא בברא דבזל פדנא דתורי מחבריה , פירוש צמד בקר , ותרגום ויקח צמד בקר ( שמואל א' י"א ז' ) , פדן דתורי , ואף על פי שיש גם כן ארם דמשק וארם בית רחוב שנים אלה קרובים זה לזה לפיכך מזווג אותם השנים , וארם אשר מעבר הנהר זהו ארם נהרים · ויש מפרשים פדן ארם שדה ארם , וכן יקרא בלשון ישמעאל השדה פדן · ( הרד"ק בשרשים שרש פדן ) , ואנקלוס ויב"ע לא תרגמו מלת פדן , ועל פיהם לא תרגמה גם כן המתרגם האשכנזי · מִפַּדָּן , אפשר שהוא שם במשקל שני פתחין כמו וְאַכַּד וכלנה ( בראשית י' י' ) , בחטי מנית וּפַנַּג ( יחזקאל כ"ז י"ז ) , או הוא פתוח מפני הסמיכות · ( הרד"ק במכלול ד' קטן דף ר"ט ע"ב ) , ונראין דבריו האחרונים כי נמצאת קמוצה בלי סמיכות , ואני בבאי מִפַּדָּן ( בראשית מ"ח ז' ) , ואין שם אס"פ ולא ז"ק , ולפ"ז תהי' ע"מ שַׁבַּת נֶגֶב · אחות לבן הארמי , וממנה נולד עשו הדומה לאחי האם · ( ר"ע ספורנו ) , והיא כמו הקדמה למה שאמר להלן · והרשב"ע כתב הוא ידוע ונכבד מאביה , וכן אחות נחשון ( שמות ו' כ"ג ) :
Nicht umsonst hören wir, daß Jizchak bereits vierzig Jahre alt war, als er Rebekka heiratete. So sehr es Abrahams innigster Wunsch und ängstliche Sorge war, daß Jizchak die entsprechende Gattin bekomme, ließ er ihn doch erst vierzig Jahre alt werden, obgleich er bei seinem hohen Alter doch nicht wissen konnte, wie lange er noch leben würde. Allein eben diese Zögerung dürfte aus derselben Sorge erwachsen sein. Jizchaks Charakter sollte erst volle, männliche Selbständigkeit und Reife erlangt haben, damit er nicht nur materiell, sondern auch geistig die ganze Stütze der Gattin werden konnte. Deshalb auch das, nach der Überlieferung, noch vollkommene Kindesalter der Rebekka (worauf ja auch schön oben das הסר) נַעְַרָ) hinweisen würde — siehe daselbst — wenn sie nicht als אילונית gleichwohl an Jahren schon älter gewesen sein könnte), damit sie unter dem um so mächtigeren Einfluss des abrahamitischen Geistes umsomehr eine Sara werden könne. Wir haben schon den schneidenden Gegensatz zwischen Rebekka und ihrer Umgebung kennen gelernt. Gleichwohl erinnert uns die Schrift nochmals an ihre aramäische Herkunft und Verwandtschaft. War gleich Jizchak Abrahams Sohn und hat Abraham und nur Abraham auf ihn einen Einfluss geübt, und war er so zu einem echten Sohn Abrahams gereift, so war Rebekka doch, trotz ihrer unleugbaren Vorzüge, die Tochter eines Aramiten, in Aram geboren und erzogen, und die Schwester eines der ausgeprägtesten Aramiten: Labans! Wenn nach dem Erfahrungssatz unserer Weisen die meisten Söhne den Mutterbrüdern ähneln — רב בנים הולכים אחר אחי האם — welche Kinder würden aus dieser Ehe zu erwarten gewesen sein, wenn die meisten Ebenbilder ihres Oheims geworden wären? — und so sind wir von vornherein auf den später hervortretenden Zwiespalt vorbereitet, werden uns nicht wundern dürfen, daß auch ein Esau erscheint, werden uns wundern, neben ihm doch einen Jakob zu finden.