Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ויאמר אחיה ואמה. וּבְתוּאֵל הֵיכָן הָיָה? הָיָה רוֹצֶה לְעַכֵּב וּבָא מַלְאָךְ וֶהֱמִיתוֹ:
ימים. שָׁנָה, כְּמוֹ יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ (ויקרא כ"ה), שֶׁכָּךְ נוֹתְנִין לִבְתוּלָה זְמַן י"ב חֹדֶש לְפַרְנֵס עַצְמָהּ בְּתַכְשִׁיטִים (כתובות נ"ז):
או עשור. י' חֳדָשִׁים; וְאִם תֹּאמַר יָמִים מַמָּשׁ, אֵין דֶּרֶך הַמְבַקְשִׁים לְבַקֵּש דָּבָר מֻעָט, וְאִם לֹא תִּרְצֶה תֵּן לָנוּ מְרֻבֶּה מִזֶּה:
Da sagten ihr Bruder und ihre Mutter, und wo war Betuel? Er hatte verhindern wollen, da war ein Engel gekommen und hatte ihn getötet (Bereschit Rabbah 60:12).
Ein Jahr, ימים ein Jahr, wie (Levit. 25,29) »ein Jahr währe das Recht der Einlösung«; denn so viel Zeit gibt man einer Jungfrau, zwölf Monate, um sich mit Schmuck zu versorgen (Bereschit Rabbah 60:12).
Oder zehn Monate, עשור = zehn Monate; solltest du aber יָמִים wörtlich mit einigen Tagen übersetzen, so wisse, es ist nicht die Art der Bittenden, erst um wenig zu bitten und zu sagen, wenn du das nicht willst, so gib uns noch mehr als das.
ויאמר אחיה ואמה, הם שקבלו המתנות והאב מחריש, ויתכן שלבן הי' גדול מאביו בחכמה וכבוד, כי כן מצאנו ויען לבן ובתואל · (הרמב"ן), ובא ויאמר בלשון זכר, כי דרך המקרא על הרוב להזכיר הפעולה על הדבק בו אם זכר אם נקבה, וכן ותדבר מרים ואהרן (במדבר י"ב א'), ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי (אסתר ט' כ"ט) · ימים, שנה, כמו ימים תהי' גאלתו (ויקרא כ"ה כ"ט), שנאמר אחריו ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה, ונקראת השנה ימים כי לא תשלם לנו השנה כי אם ביום שלם לא במקצת היום · ואעפ"י שעניינו שנה הוא לשון רבים כי משפטו ימים שלמים והם ימי השנה ששלמו ימי תקופת השמש במסבתו והוא חוזר חלילה לפיכך קורא השנה ימים סתם · או עשור, תאר לזמן, והוא כולל כל מספר ימים או חדשים או שנים, ובזה ר"ל עשרה חדשים, ואין כן בעשור לחדש (ויקרא ט"ז כ"ט), כי הוא תאר ליום העשירי מן החודש · וכתב רש"י וא"ת ימים ממש, אין דרך המבקשים לבקש דבר מועט ואם לא תרצה תן לנו מרובה מזה :