Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ויאמר בת מי את. לְאַחַר שֶׁנָּתַן לָהּ שְׁאָלָהּ, לְפִי שֶׁהָיָה בָּטוּחַ בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁהִצְלִיחַ הַקָּבָּ"ה דַּרְכּוֹ:
ללין. לִינָה אַחַת, לִין שֵׁם דָּבָר; וְהִיא אָמְרָה לָלוּן – כַּמָּה לִינוֹת:
Er sprach, wessen Tochter bist du, nachdem er ihr sie gegeben hatte, fragte er sie, weil er auf das Verdienst Abrahams vertraute, dass der Heilige, gelobt sei Er, seinen Weg hatte gelingen lassen.
Zum Übernachten, eine Übernachtung (Bereschit Rabbah 60:6), לִין ist ein Hauptwort; sie aber sagte לָלוּן, zu übernachten, viele Nächte.
ויאמר בת מי את הגידי נא לי, היא שאלה אחת, והאתנח שבמלת לי מורה שהוא מחובר אל השאלה הא', והב' היש בית אביך וגו', ועל דעתי היתה בזה כוונת בעל הטעמים לחברו אל הקודם, לפי ששאלתו הראשונה היא העיקרית ואותה הוא מבקש לדעת משפחתה למלא דבר שליחותו ולהיות נאמן לשולחו, ולכן הוצרך להפרידה: וא"ת פה נא, כען, וגם יב"ע, כדון, שהוא לשון עתה: ויותר נראה שהוא לשון בקשה, וכן מתורגם בל"א: היש, ענין המלה הזאת בכל מקום ענין דבר הנמצא: כ"כ הרד"ק בשרשים שרש ישה, ובעל כתם דברי רוצה לחלקה לענינים שונים, פעמים תורה על ענין שונה פעמים הוא כך ופעמים הוא כך, כמו ויש אשר יהי' הענן ימים מספר (במדבר ט' כ'), ויש אשר יהי' הענן מערב עד בקר (שם כ"א), ופעמים תורה על קיום הדבר כמו ויאמר יהונדב יש ויש תנה את ידך (מלכים ב' י' ט"ו): אבל לפי דעתי הכל הוראה אחת על הדבר הנמצא, רק שתחסר לפעמים הדבר ההוא בכתוב, כי באור ויש אשר יהי' הענן, פי' שנמצא עת אשר יהי' וגו', ויאמר יהונדב יש ויש, ר"ל יש אמונה בלבבי אליך או אהבה אליך כאשר שאלו מתחלה היש את לבבך ישר וגו': בית אביך, בבית אביך, כמו כי ששת ימים עשה ה' (שמות כ' י"א), פי' בששת, ועוד רבים שתחסר הבי"ת: ללין, רש"י פי' שהוא שם דבר, ולכן משמעותו לינה אחת, והיא אמרה ללון כמה לינות עכ"ל: אבל לא מצאנו בכל המקרא שם דבר לין או לינה, רק מלון או מלונה, שהמה שמות תארים אל הבית או החדר שרגילים ללין בו: ולינה הוא שם הנמצא בדברי חז"ל, אבל לין לא נמצא גם בדבריהם: והנה לדעת רש"י הוא שם המקרה המופשט מן המתואר, ולא נמצא בכתוב מן השרש הזה: ובדרכו הלך המתרגם האשכנזי שתרגם הא' (נור נאכט הערבערגי), והב' (נו איבר נאכטן): ולי נראה נכון כדעת הראב"ע והרד"ק: וזה לשון הרד"ק בפי' ספר בראשית כפי אשר הביאו בעל מכלל יופי, ללין, כמו להלין ביו"ד שהוא מבנין הפעיל, וללון בוי"ו שהוא מבנין הקל אחד הוא אל הענין, כי גם בנין הפעיל עומד בזה השרש, והשאלה והמענה אחד הוא, כי על לינת האנשים והגמלים שאל, כי אין דרך ארץ שילינו אלה בלא אלה, ועליהם ענתה לו: ויוכל לומר האומר כי ללין פועל יוצא, כמו ערום ילינו מבלי לבוש (איוב כ"ד ז'), רוצה לומר כי מקום להלין הגמלים שאל, והיא ענתה לו ללון, כי גם להם יש מקום בבית אביה ללון עכ"ל, וגם אנקלוס ויב"ע תרגמו שניהם למבת כדברי הרד"ק הראשונים. ולפ"ז יש לתרגם בל"א ללין (צו הערבערגן):
הגידי נא, er erwartet nicht, daß das Mädchen dies ohne weiteres einem fremden Manne sagen würde und wiederholt daher die Bitte dringender.