Bereschit 23:17
Bereschit 23:17
zu talmud.de Impressum

Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַיָּ֣קׇם ׀ שְׂדֵ֣ה עֶפְר֗וֹן אֲשֶׁר֙ בַּמַּכְפֵּלָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י מַמְרֵ֑א הַשָּׂדֶה֙ וְהַמְּעָרָ֣ה אֲשֶׁר־בּ֔וֹ וְכׇל־הָעֵץ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּכׇל־גְּבֻל֖וֹ סָבִֽיב׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
So erstand Efrons Feld, welches in der vor Mamre liegenden Machpela war, das Feld und die darin befindliche Höhle, alle Bäume im Felde in dem ganzen umgrenzenden Gebiete,
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Dadurch bestand Ephrons Feld, welches zu Machpela war, das vor Mamre liegt; das Feld mit der Höhle in demselben, mit allen Bäumen auf dem Felde, die in dem ganzen Bezirk umher waren,
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Also ward das Feld Ephrons, das in Makhpela vor Mamre, das Feld und die Höhle darauf, samt allen Bäumen, die auf dem Felde, die auf seiner ganzen Mark ringsum,
Mendelssohn-Übersetzung im Original
דאדורך בעשטאנד , עפרונס פעלד וועלכעס צו מכפלה וואר,דאז פאר ממרא ליגט, דאז פעלד מיט דער העהלע אין דעמזעלבען , מיט אללען ביימען אויף דעם פעלדע , דיא אין דעם גאנצען בעצירק אומהער אוסהער ווארען,
Onkelos
וְקָם חֲקַל עֶפְרוֹן דִּי בְּכָפֶלְתָּא דִּי קֳדָם מַמְרֵא חַקְלָא וּמְעַרְתָּא דִּי בֵהּ וְכָל אִילָנֵי דִּי בְחַקְלָא דִּי בְכָל תְּחוּמֵהּ סְחוֹר סְחוֹר
Raschi

ויקם שדה עפרון. תְּקוּמָה הָיְתָה לוֹ, שֶׁיָּצָא מִיַּד הֶדְיוֹט לְיַד מֶלֶךְ; וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ וְכָל הָעֵץ לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה וגו':

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Da ging über, wörtlich erhob sich; denn es war eine Erhebung für das Feld, dass es aus der Hand eines Gewöhnlichen in die Hand eines Königs überging (Bereschit Rabbah 58:8); der einfache Sinn des Verses ist, das Feld und die Höhle darin und alle Bäume gingen in den Besitz Abrahams über.

Biur von Moses Mendelssohn

ויקם שדה עפרון וגו' , נתקיים ועמד השדה בידו · וכל הפסוק הזה נמשך אל הפסוק שאחריו , ויק' שדה וגו' והמערה וגו' וכל העץ וגו' לאברהם למקנה וגו' , ולפי שהוא מאמר ארוך להיותו פסוק אחד , חלקו בעל הטעמים לשני פסוקים , ולפי שמלת ויקם היא נושא המאמר אל מלות לאברהם למקנה , ושארית הפסוק הוא כמו מאמר מוסגר , לכן בא סביב בסוף פסוק , כדין המאמר המוסגר שמפסיק יותר מכל הטעמים שלפניו אשר עד נושא המאמר , כי יש בפסוק הזה אתנח , ואין גדול ממנו רק הס"פ , וענינו , ויקם שדה עפרון ( אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבלו סביב : ) לאברהם למקנה וגו' , וכן ועשו לי מקדש ( ושכנתי בתוכם : ) ככל אשר אני מראה אותך וגו' ( שמות כ"ה ח' וט' ) : אשר במכפלה סימן אל שדה עפרון שהוא בבקעה הנקראת מכפלה: אשר לפני ממרא, בתחלת ההשקפה נראה שהוא סימן על בקעת המכפלה לדעת היכן היא הבקעה ההיא, אבל לפ"ז הי' ראוי להיות עפרון בטעם מפסיק יותר מהטעם שתחת מכפלה, וראוי להיות בטעמים אלו ויקם | שדה־עפרון ||| אשר־במכפלה || אשר | לפני־ממרא, ולכן נ"ל כי גם אשר לפני ממרא הוא סימן אל שדה עפרון, והודיע הכתוב שהי' שדה עפרון בבקעת המכפלה והי' לפני ממרא, כלומר באותו חלק מן המכפלה שהוא לפני ממרא, לא בחלק אחר ממנו, כי משמעות כוונת המאמר שבא לסמן שדה עפרון, ולא להודיע עתה אנה תמצא המכפלה:

Text herunterladen