Die Torah - Die fünf Bücher Mose
Buch:
Kapitel:
Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
כִּֽי־בָרֵ֣ךְ אֲבָרֶכְךָ֗ וְהַרְבָּ֨ה אַרְבֶּ֤ה אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּכוֹכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְכַח֕וֹל אֲשֶׁ֖ר עַל־שְׂפַ֣ת הַיָּ֑ם וְיִרַ֣שׁ זַרְעֲךָ֔ אֵ֖ת שַׁ֥עַר אֹיְבָֽיו׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
werde ich unbedingt dich segnen und unbedingt deine Nachkommen vermehren wie die Sterne des Himmels und wie der Sand, welcher am Ufer des Meeres ist, und dein Same wird das Tor seiner Feinde erben,
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Daß ich dich segnen und deinen Saamen mehren will, wie die Sterne des Himmels, und wie Sand am Ufer des Meeres, so daß dein Saamen einnehmen soll das Thor seiner Feinde.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
will ich dich segnen, wie die Sterne am Himmel deinen Samen mehren, wie den Sand an des Meeres Ufer, und besitzen soll dein Same seiner Feinde Tore.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
דאס איך דיך. זעגנען אונד דיינען זאמען מעהרען וויל, וויא דיא שטערנע דעס הימעלס, אונד וויא זאנד אם אופֿער דעס מעערס, זא דאס דיין זאמען איין נעהמען זאלל, דאז טאר זיינער פֿיינדע ·
Onkelos
אֲרֵי בָרָכָא אֲבָרְכִנָּךְ וְאַסְגָּאָה אַסְגֵּי יָת בְּנָיךְ כְּכוֹכְבֵי שְׁמַיָּא וּכְחָלָא דִּי עַל כֵּיף יַמָּא וְיִרְתוּן בְּנָיךְ יָת קִרְוֵי סַנְאֵיהוֹן
Raschi
ברך אברכך. אַחַת לָאָב וְאַחַת לַבֵּן:
והרבה ארבה. אַחַת לָאָב וְאַחַת לַבֵּן:
Raschi (Deutsche Übersetzung)
Segnen, segnen werde ich, eines für den Vater und eines für den Sohn.
Vermehren, vermehren werde ich, eines für den Vater und eines für den Sohn (Bereschit Rabbah 56:11).
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
Biur von Moses Mendelssohn
כי, שב על כי נשבעתי נאם ה', והתחיל שם במלת כי שהוא כמו אשר להזכיר ענין השבועה ומה נשבע, ורצה לומר כי ברך אברכך, וטרם גמרו כוונתו זכר סבת ההבטחה הזאת, מן יען עד יחידך · ואחרי אשר גמר ענין הסבה כפל מלת כי ושב אל ענין השבועה שהתחיל בו, כי ברך אברכך, וכן דרך הכתוב בכמה מקומות · את שער איביו, פי' ארץ אויביו, ונקראת כל הארץ כן על שם כניסתה שהיא שער הארץ, לפי שהארץ המוקפת והבצורה חזקה היא בכניסתה שיש סביבותיה הרים או ימים, וכיון שנכנסו האויבים ועברו אותם השערים הרי כל הארץ נכבשת לפניהם :
Text herunterladen
וירש זרעך את שער אויביו. Wird hier darauf hingewiesen, daß seine Nachkommen auch Feinde haben werden, so steht dies wohl im Zusammenhange mit den Verirrungen, auf welche, wie zum Vers 16 bemerkt, eben in dem בי נשבעתי hingeblickt wird. Israel wird Kämpfe haben, allein zuletzt werden ihm die Tore seiner Feinde zu Erbe fallen. Schwerlich ist hier an eine kriegerische Eroberung zu denken. War das doch nie Israels Bestimmung. Vielmehr scheint es in dem Sinne zu nehmen sein, wie in תהלים wiederholt die höchste Vollendung der Gestaltung der Verhältnisse durch: צדיקים יירשו ארץ ausgedrückt wird, daß die letzte Entwicklung der Erde den Gerechten zufallen werde, alle anderen Potenzen werden geschwunden sein, und nur das sittlich Rechte wird die Leitung erhalten. Also auch hier: zuletzt wird שער, das Forum, d. i. die soziale und politische Gestaltung eben der Völker, die Israels Prinzip feindlich bekämpft, Israel zufallen, und sie werden sich an Israel und durch Israel den auf allen anderen Wegen vergebens angestrebten Segen gewinnen.