Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ה' יראה. פְּשׁוּטוֹ כְּתַרְגּוּמוֹ, ה' יִבְחַר וְיִרְאֶה לוֹ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַשְׁרוֹת בּוֹ שְׁכִינָתוֹ וּלְהַקְרִיב כָּאן קָרְבָּנוֹת:
אשר יאמר היום. שֶׁיֹּאמְרוּ לִימֵי הַדּוֹרוֹת עָלָיו בְּהַר זֶה יֵרָאֶה הַקָּבָּ"ה לְעַמּוֹ:
היום. הַיָּמִים הָעֲתִידִין, כְּמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה שֶׁבְּכָל הַמִּקְרָא, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים הַקּוֹרְאִים אֶת הַמִּקְרָא הַזֶּה אוֹמְרִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַיוֹם שֶׁעוֹמְדִים בּוֹ. וּמִ"אַ ה' יִרְאֶה עֲקֵדָה זוֹ לִסְלֹחַ לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל שָׁנָה וּלְהַצִּילָם מִן הַפֻּרְעָנוּת, כְּדֵי שֶׁיֵּאָמֵר הַיּוֹם הַזֶּה – בְּכָל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים – בְּהַר ה' יֵרָאֶה אֶפְרוֹ שֶׁל יִצְחָק צָבוּר וְעוֹמֵד לְכַפָּרָה:
Der Ewige sieht, der einfache Sinn ist wie der Targum, der Ewige wird diesen Ort erwählen und sich ausersehen, Seine Gegenwart daselbst wohnen zu lassen und Opfer daselbst darbringen zu lassen.
So dass heute gesagt wird, die späteren Geschlechter werden darüber sagen, auf diesem Berge erscheint der Heilige, gelobt sei Er, Seinen Volke.
Heute, in den kommenden Tagen, wie »bis zum heutigen Tage« überall im Verse; alle kommenden Geschlechter, die diesen Vers lesen, sagen bis zum heutigen Tage von dem Tag, an dem sie halten. Der aggadische Midrasch (Bereschit Rabbah) sagt, der Ewige sieht auf diese Bindung, um Israel in jedem Jahre zu verzeihen und vor der Strafe zu retten, so dass heute gesagt wird, in allen kommenden Geschlechtern, auf dem Berge des Ewigen ist die Asche von Jizchak sichtbar und zum Sühnen bereit (Tanchuma).
ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה וגו' א"ת ויקרא לשון תפלה, ופלח וצלי אברהם תמן באתרא ההוא ואמר קדם ה' הכא יהון פלחן דריא · ולפי תרגומו יהי' פי' ה' יראה, ה' יבחר ויראה לו את המקום הזה להשרות בו שכינתו ולהקריב כאן קרבנות, וכן פי' רש"י . ולא תרגם מלות רק הכוונה, כדרכו · וסוף הפסוק מתרגם, בכן יתאמר ביומא הדין בטורא הדין אברהם קדם ה' פלח · ולפי פירושו יהי' יראה עתיד במקום עבר אבל רש"י לא פי' כן סוף הפסוק רק עתיד כמשמעו, וז"ל שיאמרו לימי הדורות עליו בהר ה' יראה הקב"ה לעמו, היום, הימים העתידין, כמו עד היום הזה שבכל המקרא, שכל הדורות הבאים הקוראים את המקרא הזה אומרים עד היום הזה על היום שעומדים בו עכ"ל · (ואין כן דעת הרשב"ם במאמר עד היום הזה, רק עד ימי הסופר שכתב את הדבר, ולכן בתורה פירושו עד ימי משה, כמ"ש למעלה (י"ט ל"ח), והעתקתי שם לשונו ע"ש) · ופי' הפסוק הזה לפי דעת המתרגם לל"א הוא כן, שאברהם קרא שם המקום ההוא (ה' יראה), ע"ש המאורע בעבור שאמר בתחלה ליצחק אלהים יראה לו השה לעולה, ונתקיים כן שהראה לו הקב"ה איל להקריבו תחת בנו, ולזכר הנס הנפלא הזה קרא כן למקום ההוא, כי כן הי' המנהג בנביאי' ועובדי האל, לקרוא למקומות שנעשו בהם דברים רשומים נסיים; שמות מורים עליהם, וכמו שקרא משה שם המזבח ה' נסי (שמות י"ז ט"ו), מפני הנס שנעשה לו שם במלחמת עמלק, ויעקב קרא למזבח אל אלהי ישראל (בראשית ל"ג כ'), להורות שהש"י הוא אלהיו, וקרא למקום אשר דבר אתו שם אלהים בית אל (שם ל"ה ט"ו), כי שם נגלו אליו האלהים · ופי' אשר יאמר היום בהר ה' יראה, הם דברי משה כותב התורה, ברצותו לסמן המקום ולהודיעו לבני דורו, ואמר שהוא ההר אשר עליו יאמר בזמנינו בהר ה' יראה, כלומר שכן הי' רגיל ומפרסם בימיו בפי ההמון, שעל ההר ההוא יראה הכבוד, וכן הבטיחם משה שעליו יֵרָאֶה הכבוד לעולם, שכאשר יבואו לא"י יבחר ה' מקום לשבתו להיות בית עולמים כענין שנאמר והיה המקום אשר יבחר ה' (דברים י"ב י"א), אותו המקום קרא אברהם ה' יראה · (טז) כי נשבעתי, אף שהבטיחו השם בצאתו מחרן, וגם אחרי הפרד לוט מעמו, ובברית בין הבתרים, ובלוותו על המילה, לא מצאנו בכל ההבטחות שבועה עמהן כמו כאן בעבור עשותו הדבר הגדול הזה · וכ' הרמב"ן ז"ל הובטח שלא יגרום שום חטא שיכלה זרעו או שיפול ביד אויביו ולא יקום · והנה זו הבטחה שלימה בגאולה העתידה לנו עכ"ל · יען. הרד"ק בשרשים הביא המלה הזאת בשרש יען ופירשה כמו בעבור (ור"א בחור בנימוקיו שם כתב שלא בא לעולם רק לתשלום גמול אם טוב אם רע, הנה יען משח ה' אתי (ישעי' ס"א א'), שהביא שם הרד"ק, יכחיש בללו), והראב"ע כתב שהיא כטעם ענה שהמעשה הזה יענה ויעיד :
Durch den Namen ד׳ יראה vermachte Abraham die הוראה, die der Moria durch die Erinnerung an diese Begebenheit seinen Nachkommen bringen soll. 1־׳ יראה([an- klingend an das אלקים יראה לו וגו׳) Gott siehet! Wenn wir und wo wir auch nicht sehen, sieht Gott, Ihm haben wir unsere Einsicht frei und willig unterzuordnen. "Gott siehet" — so allgemein sprach Abraham die Bedeutung des Moria aus. Heute aber, nachdem diese allgemeine Überzeugung von Gott sich in einer speziellen Offenbarungstat für uns manifestiert hat, Gott seine Einsicht für uns in seinem Gesetze uns gereicht, dem auf diesem Berge sein Heiliglum erstehen soll, damit es unsere Einsicht werde und wir danach unser ganzes Leben gestalten, heute spricht sich diese Wahrheit nicht bloß allgemein aus: Gott schaut, sondern: jeder von uns "wird von Gott geschaut" und hat sich Ihm auf diesem Berge wiederholt zur prüfenden Anschauung und Durchschauung vorzustellen. Dreimal im Jahre יֵרָאֶה jeder Sohn Abrahams und Isaaks auf diesem Berge und nicht ריקם, nicht bloß in innerer, vorüberrauschender Andacht, sondern mit dahingebender Weihe seines ganzen Wesens in עולת ראיה. Jeder, der fortan mit עולת ראיה auf dem Moria erscheint, schließt sich dem עולה an, das Abraham תחת בנו gebracht, und gelobt, seines Teils die Akedaaufgabe zu lösen, die der Ahn damit für seinen Sohn und dessen Nachkommen an dieser Stätte gelobt, und in deren Lösung er selbst für alle Ewigkeit mustergültig zur Moriahöhe hinangewandelt. —