Die Torah - Die fünf Bücher Mose
והנה איל. מוּכָן הָיָה לְכָךְ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית:
אחר. אַחֲרֵי שֶׁאָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ, רָאָהוּ כְּשֶׁהוּא נֶאֱחָז, וְהוּא שֶׁמְּתַרְגְּמִינָן וּזְקַף אַבְרָהָם יַת עֵינוֹהִי בָּתַר אִלֵּין:
בסבך. אִילָן:
בקרניו. שֶׁהָיָה רָץ אֵצֶל אַבְרָהָם, וְהַשָּׂטָן סוֹבְכוֹ וּמְעַרְבְּבוֹ בָאִילָנוֹת:
תחת בנו. מֵאַחַר שֶׁכָּתוּב וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה, לֹא חָסֵר הַמִּקְרָא כְּלוּם, מַהוּ תַּחַת בְּנוֹ? עַל כָּל עֲבוֹדָה שֶׁעָשָׂה מִמֶּנּוּ הָיָה מִתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא זוֹ כְּאִלּוּ הִיא עֲשׂוּיָה בִּבְנִי, כְּאִלּוּ בְּנִי שָׁחוּט, כְּאִלּוּ דָּמוֹ זָרוּק, כְּאִלּוּ הוּא מֻפְשָׁט, כְּאִלּוּ הוּא נִקְטָר וְנַעֲשֶׂה דֶּשֶׁן:
Siehe ein Widder, er war dazu bestimmt seit den sechs Tagen der Schöpfung (Tanchuma).
Nachdem, nachdem der Engel zu ihm gesprochen, strecke deine Hand nicht aus, sah er ihn, wie er festgehalten wurde; und darum übersetzen wir im Targum, Abraham erhob hierauf seine Augen. (Andere Lesart: Nach der Aggada , nach allen Worten des Engels und des Ewigen und nach den Einwänden Abrahams.)
Im Dickicht eines Baumes.
An den Hörnern, er lief zu Abraham; aber der Ankläger verwickelte ihn und hielt ihn durch Bäume auf (Pirke d. R. Elies. 31).
An Stelle seines Sohnes; nachdem es bereits heißt, »er brachte ihn zum Ganzopfer dar«, fehlt nichts mehr im Verse; was bedeutet also noch, »an Stelle seines Sohnes«? Nur, bei jeder Dienstverrichtung, die er mit ihm vollzog, betete und sagte er, möge es Dein Wille sein, dass dies so angerechnet werde, als wäre es an meinem Sohne vollzogen worden, als wäre mein Sohn geschlachtet, als wäre sein Blut gesprengt, (als wäre meinem Sohn die Haut abgezogen worden,) als wäre er verbrannt worden und Asche geworden (Bereschit Rabbah 56:9).
וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו , הראב"ע מחבר מלת אחר אל נאחז , והכוונה אחר שנאחז , אחר היותו נאחז בסבך בקרניו · והנה הוא נגד בעל הטעמים שהטעים זקף גדול במלת אחר להפסיקו ממלת נאחז · והנכון כפי' הרשב"ם וז"ל , וירא והנה איל , עובר לפניו , אחר נאחז בסבך בקרניו · כלומר אחרי כן ראה את האיל מדי עברו נאחז בסבכי היער חשב בלבו ודאי זה המלאך בא בשליחותו של הקב"ה, וזימן לי איל זה תחת בני, ולכן נאחז בסבך שאוכל לקחתו ולהקריבו , וכן קדמו שרים אחר נגנים (תהלים ס"ח כ"ו), ושבו העבים אחר הגשם (קהלת י"ב ב') , ואח"כ יצא הגשם , וכן ואחר באו משה ואהרן (שמות ה' א'), כולם פירושם אחרי כן עכ"ל · וכן פי' וסעדו לבכם אחר תעברו (בראשית י"ח ה') , וכן מתורגם בל"א · בסבך , ענין הסתבכות והסתעפות, ועיקר הלשון שנקרא כן הענף והסעיף, לפי שהענפים והסעיפים נאחזים ונקשרים ומעורבים זה בזה · ות"א באילנא , וכן פי' רש"י · אבל יב"ע תרגם בהריסותא דאילנא, והוא היער המסובך באילנות דחוקים ומעורבים זה בזה : וכן מתורגם בל"א :
וישא. Er sah sich danach um. Es war ihm Bedürfnis, die Hinopferung dieses עקוד und הֵעָקֵד, dieses freie Hinopfern des ganzen Wesens mit Hand und Fuß auf dem Altar, das er faktisch zu üben bereit gewesen, nun durch ein symbolisches Opfer zum Inhalt des ganzen künftigen Lebens seines Sohnes und der Nachkommen desselben zu machen. —
Wie Isaak bereit gewesen, sich auf Gottes Altar zu opfern und vom Gottesaltare erneut zum Leben erstanden: so soll dieselbe Gesinnung und dieselbe opferfreudige Bereitwilligkeit fortan von ihm und seinen Kindern im Opfer gelobt und im Leben verwirklicht werden. Isaaks und seiner Kinder Leben soll eine ewige Akeda bilden. —
Die Identifizierung des Menschen im Opfer wird durch diesen איל תחת בנו in höchster Prägnanz für alle Zeiten dahingestellt. אותו היום, heißt es im תנא רבי אלי׳ ,שהעלה אבינו אברהם את יצחק בנו על גבי המזבח תיקן הב״ה שני כבשים אחד בשחרית ואחד בין הערבים שנאי את הכבש אחד וגוי וכל כך למה שמשעה שישראל מקריבין תמידין על המזבח וקוראין את המקרא הזה צפונה לפני ד׳ הב״ה זוכר עקידת יצחק בן אברהם מעיד אני עלי שמים וארץ בין גוי בין ישראל בין איש בין אשה בין עבר בין שפחה קורא את המקרא הזה צפונה לפני ד׳ הב״ה זוכר עקידת יצחק בן אברהם.
So wird auch hier das tägliche Opfer nur als eine nationale Fortsetzung der Akeda des Ahns und insbesondere die Bestimmung צפונה לפני ד׳, daß die Opferung der allerheiligsten Opfer zur "Mitternachtseite" vor Gott geschehen musste, in Zusammenhang mit ihr begriffen. In der "Mitternacht des Lebens", die Sonne tief unter uns, um uns nur Finsternis, und doch sprechen: Wenn wir auch nicht sehen — Gott sieht, צפונה" - ,ד׳ יראה, in der Mitternacht, לפני ד׳, vor Gott stehen" — "bei Gott wohnt die Einsicht, Gott hat das Auge für uns, brauchen keine Einsicht in die Einsicht Gottes, weder sein Gesetz noch seine Waltung braucht erst vor dem Richterstuhle unserer Einsicht zu plädieren, und wie sich auch auf Erden die Verhältnisse gestalten: ד׳ יראה!" — Das ist die Einsetzung des ewigen Opfers auf Moria.
Und deshalb sucht hier Abraham ein Tier, denn Worte reichen für diesen Ausdruck nicht aus, und siehe, da steht ein Widder, und אחר, nachher, nachdem ihn Abraham gesehen, blieb er festgehalten stehen. Da ging Abraham hin und brachte "ihn zum Opfer statt seines Sohnes". Diese von uns hervorgehobenen letzten Worte enthalten eine schlagende Widerlegung jener schmalstirnigen oder böswilligen Beschränktheit, die unserem Opfer die symbolische Bedeutung abstreiten, um sich in stolzer Herabwürdigung eines "blutigen Opferkultus" ergehen zu können.
Hätte das Opfer keine symbolische Bedeutung, spräche die Opferung dieses Widders nicht eine dreimal höhere und bedeutungsvollere Dahingebung im Leben aus, als die wirkliche Tötung Jizchaks gewesen wäre, welch eine Blasphemie, ja welche erbärmliche Lächerlichkeit wäre es nicht gewesen: תחת בנו — statt des Teuersten, für das man lieber selbst zehnmal den Tod erlitten hätte, ein Tier hinzugeben, das einem so zufällig in der Wildnis zuläuft, das somit nicht einmal den Wert hat, sein Eigentum zu sein!! Es hat uns jemand großmütig eine Million gelassen — wir greifen eine zufällig daliegende Stecknadel auf und bitten: dies wenigstens dafür anzunehmen!