Die Torah - Die fünf Bücher Mose
רבה קשת. יוֹרֶה חִצִּים בְּקֶשֶׁת:
קשת. עַל שֵׁם הָאֻמָּנוּת, כְּמוֹ חַמָּר, גַּמָּל, צַיָּד, לְפִיכָך הַשִּׁי"ן מֻדְגֶּשֶׁת. הָיָה יוֹשֵׁב בַּמִּדְבָּר וּמְלַסְטֵם אֶת הָעוֹבְרִים, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר יָדוֹ בַכֹּל וְגוֹמֵר:
Ein Bogenschütze, רוֹבֶה der Pfeile mit dem Bogen abschießt.
Bogenschütze, רבה קַשָּׁת nach seinem Handwerk genannt, wie die Formen Eseltreiber חַמָּר, Kameltreiber גַמָּל, Jäger צַיָּד; darum hat das ש ein Dagesch. Er hielt sich in der Wüste auf und beraubte die Wanderer; das ist, was geschrieben steht (16, 12), »seine Hand ist wider alle«.
רבה קשת , מושך בקשת ומורה חצים , ולא נמצא שרש רבה על הענין הזה בכל המקרא עוד , אבל נמצא שרש רבב , ונמצאים כמוהם במקרא שני שרשים מענין אחד , שרר ושרה . ומלת קשת , לדעת רש"י והראב"ע הוא שם תאר , וכתב הרמב"ן וז"ל , בעבור היות קשת תואר אמרו כי רובה הוא המורה החצים , מלשון יסבו עליו רביו (איוב ט"ז י"ג) , וימררהו ורבו (בראשית מ"ט כ"ג) , וקשת הוא העושה הקשתות , (וכן כתב הרד"ק בשרשים שרש קשת בתחלת דבריו , ויהי' לפ"ז פה חסר וי"ו העטף , רבה וקשת כמו שמש ירח עמד זבלה (חבקוק ג' י"א) , ורבים כן) . ויותר נכון שרובה הוא המורה , ויאמר על מורה החצים ועל משליך האבנים בזולתם , אשר יריתי ביני ובינך (בראשית ל"א נ"א) , ולכן יתאר אותו פעם אחרת כי הוא קשת , וכן וימצאהו המורים אנשים בקשת (שמואל א' ל"א ג') עכ"ל . אבל הרד"ק בשרשי' שרש הנ"ל בסוף דבריו פי' שהו' שם כמו שַׁבָּת , והמקובץ ממנו וכל קַשְּׁתֹתָיו דרכות (ישעי' ה' כ"ח) , וְקַשְּׁתוֹתָם תשברנה (תהלים ל"ז ט"ו) עכ"ל . ויהי' לפי דבריו לכלי הקשת ב' שמות , קֶשֶׁת , וקַשָּׁת , ויהי' לפי דעתי היחיד משם קשת הבא במקרא עם הכנוים , מן קֶשֶׁת , לפי שבכולם נמצאת השי"ן רפויה והתי"ו דגושה בדגש קל קַשְׁתִּי קַשְׁתּוֹ על משקל מַלְכִּי מַלְכּוֹ מן מֶלֶךְ , ולא מן קַשָּׁת לפי שאין דרך להפיל הדגש החזק מן השמות הכבדים . כמו שלא יפול ממלת שַׁבָּת וגנב בבואם בכנוים , וכן המקובץ מן קשת שנמצא ג' פעמים בלי הכנוי , וּקְשָׁתוֹת נערים (ישעי' י"ג י"ח) , המגנים וְהַקְּשָׁתוֹת (נחמי' ד' י') , ושריונות וּקְשָׁתוֹת (ד"ה ב' כ"ו י"ד) , בהשתנות הפתח לשוא ובחסרון דגש השי"ן , גם הוא מן קֶשֶׁת בפלס אֲרָצוֹת מן אֶרֶץ , אבל אותם שבאו לרבי' עם הכנוי' , בכלם השי"ן דגושה והתי"ו רפוי' קַשְּׁתֹתָיו , קַשְּׁתֹתֵיהֶם , והם מקובלים מן שם קַשָּׁת , כמו מן שַׁבָּת שַׁבְּתֹתָיו , שַׁבְּתוֹתָם שַׁבְּתֹתֵיהֶם בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בשבתכם עליה (ויקרא כ"ו ל"ה) :
רבו קשת. Wir haben schon oben bei פרו ורבו (Kap.1, 28) erläutert, wie in רבה die geistige Erziehung liegt, indem nur dann sich die Eltern in den Kindern wiederholen, wenn sie ihre Kinder zu ihren geistigen Abdrücken machen. Daher auch -nicht Magister, der den Schüler "Über :רבי Zucht, ja תרבות wirklich erziehen, so רבה ragende", sondern der sich in dem Schüler Wiederholende. — קַשָת die Form des Gewerbes, wie חָרָש ,רַיָן und rabb. גַמָל ,חַמָר, also: Bogenschütze; ר֗בֶה קַשָת: Einer, der Bogenschützen heranbildet, und zwar nicht רבֵה קשת ein Schützenmeister, der immerhin noch sonstige andere Beschäftigungen haben kann, ja, dessen Hauptbeschäftigung gar nicht darin bestanden haben mag, sondern רבֶה קשת, einer, dessen stete Beschäftigung dies gewesen.