Die Torah - Die fünf Bücher Mose
את קול הנער. מִכָּאן שֶׁיָּפָה תְּפִלַּת הַחוֹלֶה מִתְּפִלַּת אֲחֵרִים עָלָיו וְהִיא קוֹדֶמֶת לְהִתְקַבֵּל (בראשית רבה):
באשר הוא שם. לְפִי מַעֲשִׂים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה עַכְשָׁו הוּא נִדּוֹן, וְלֹא לְפִי מַה שֶּׁהוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת (ראש השנה ט"ז), לְפִי שֶׁהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַטְרְגִים וְאוֹמְרִים רִבּוֹנו שֶׁל עוֹלָם, מִי שֶׁעָתִיד זַרְעוֹ לְהָמִית בָּנֶיךָ בַּצָּמָא אַתָּה מַעֲלֶה לוֹ בְּאֵר, וְהוּא מְשִׁיבָם עַכְשָׁו מַה הוּא, צַדִּיק אוֹ רָשָׁע? אָמְרוּ לוֹ צַדִּיק, אָמַר לָהֶם לְפִי מַעֲשָׂיו שֶׁל עַכְשָׁו אֲנִי דָנוֹ, וְזֶהוּ בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם. וְהֵיכָן הֵמִית אֶת יִשְׂרָאֵל בַּצָּמָא? כְּשֶׁהֶגְלָם נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁנֶּאֱמַר מַשָּׂא בַּעְרָב וְגוֹ' לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם וְגוֹ' (ישעיהו כ"א), כְּשֶׁהָיוּ מוֹלִיכִין אוֹתָם אֵצֶל עַרְבִיִּים, הָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לְשׁוֹבֵיהֶם בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם הוֹלִיכוּנוּ אֵצֶל בְּנֵי דוֹדֵנוּ יִשְׁמָעֵאל וִירַחֲמוּ עָלֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר אֹרְחוֹת דְּדָנִים (שם) – אַל תִּקְרֵי דְּדָנִים אֶלָּא דּוֹדִים – וְאֵלּוּ יוֹצְאִים לִקְרָאתָם וּמְבִיאִין לָהֶם בָּשָׂר וְדָג מָלוּחַ וְנוֹדוֹת נְפוּחִים, כִּסְבוּרִים יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מְלֵאִים מַיִם, וּכְשֶׁמַּכְנִיסוֹ לְתוֹךְ פִּיו וּפוֹתְחוֹ, הָרוּחַ נִכְנֶסֶת בְּגוּפוֹ וּמֵת:
Die Stimme des Knaben, von hier lernen wir, dass des Kranken Gebet besser ist als das Gebet anderer für ihn und zuerst angenommen wird (Bereschit Rabbah 53:14).
Da, wo er ist, nach den Handlungen, die er jetzt tut, wird er gerichtet, und nicht nach dem, was er tun wird (Bereschit Rabbah 53:14); denn die Engel des Dienstes klagten an und sagten, Herr der Welt, für ihn, dessen Nachkommen deine Kinder durch Durst töten werden, willst du einen Brunnen emporsteigen lassen? Und Er antwortete ihnen, wie ist er jetzt, gerecht oder frevelhaft? Sie sagten, gerecht. Da sprach Er, nach seinen jetzigen Handlungen richte ich ihn; das bedeuten die Worte, da, wo er ist. Wann tötete er Israel durch den Durst? Als Nebukadnezar sie wegführte, so heißt es (Jes. 21,14), »Weissagung über Arab;… den Durstigen bringet Wasser entgegen«. Als man sie in der Nähe der Araber vorüberführte, sagte Israel zu seinen Bezwingern, »wir bitten euch, bringet uns zu den Söhnen unseres Oheims Jischmael, sie werden sich über uns erbarmen«, so steht dort, Karawanen der Dedanim, lies nicht דְּדָנִים, sondern דוֹדִים. Diese kamen heraus, ihnen entgegen, und brachten ihnen gesalzenes Fleisch und Fische und aufgeblasene Schläuche; Israel glaubte, diese seien mit Wasser gefüllt; wenn einer aber den Schlauch in den Mund nahm und ihn öffnete, drang ihm die Luft ins Innere, und er starb (Tanchuma schem.).
באשר הוא שם , לשון הרמב"ן הנכון בעיני בדרך הפשט שיאמר כי שמע אלהים אל קול הנער במקום אשר הוא שם הודיע אותה שלא תצטרך ללכת משם , כי במקום ההוא ירוה צמאו מיד , ואמר לה קומי שאי את הנער אחרי שתותו כי לגוי גדול אשימנו , וכמוהו באשר כרע שם נפל שדוד (שופטים ה' כ"ז) , ובאשר חללים שם הוא (איוב ל"ט ל') , ירמוז למקום עכ"ל . וכן ת"א , באתר דהוא תמן . והרשב"ם הוסיף בו עוד כוונה אחרת ואמר , לפי שלא היתה רואה אותו שהרי נתרחקה מאותו מקום , הוצרך לומר במקום אשר הוא שם נתן לו את המים , ועל כוונה זאת מתורגם בל"א (וואו ער יעצט איזט) , כי בתחלה קודם שהרחיקה עצמה ממנו היו שניהם במקום אחד :
Gott hat schon dein Kind erhört, da, wo es jetzt ringt. Hättest du Vertrauen auf Gott gehabt, hättest dein Kind dorthin nicht geworfen, sondern gelegt, hättest du dich nicht entfernt, sondern wärst bei ihm geblieben, wie es einer Mutter ziemt, du hättest da, wo es sich jetzt befindet, den rettenden Brunnen schon gesehen.