Die Torah - Die fünf Bücher Mose
לכה נשקה , לשון זרוז, הזמנה, ולפי שההליכה זריזות והישיבה עצלה נאמר הזירוז בלשון הליכה , כ"כ הרד"ק בשרשים שרש ישב · והנה כבר כתבתי ענין מלת הבה ריע של לכה בפ' נח בפסוק הבה נלבנה (י"א ג') , והנה שרש ילך גם הוא יורה לפעמים על הזריזות בלא הליכה, ולפעמים על ההליכה לבדה, ולפעמים על שתיהן כאחד , ולא מצאתי מלת לכה לנקבה יחידה רק פה , אשר בתחלת ההשקפה ראוי להיות לכי , כאשר נמצא כן י"ז פעמים במקרא , וכמצאת מלת לכה ליחיד הרבה פעמים , גם מלת לכו לרבים , וכלם יורו פעם על הזריזות ופעם על ההליכה ממש , ואחר הבחינה הראוי בכל א' מהן אומר כי בכל מקום שיורה רק על ההליכה לא תשתנה בלי ספק הורא' המין והמספ' , ויאמ' לנקבה לכי לזכר לך או לכה (בתוספת ה"א מאותיות האמנתי"ו) , ולרבים לכו , אמנם בכל מקום שיורה על הזריזות , אם יזרז לרבים יאמר לכו , ואם ליחיד יאמר לכה, אף אם המדבר ישתתף עמו במלאכתו, כמו לכה נכרתה ברית (בראשית ל"א מ"ד) , לכה נא נגסורה (שופטים י"ט י"א) , ולנקבה , אם המדבר איננו משתתף עמו במלאכתו אז יבא על משפטו , לכי , כמו לכי את מלכי עלינו (שם ט' י' וי"ב) , כי המדברים לא השתתפו במלוכה · ואם ישתתף עמו המדבר אז יאמר לכה, כמו כאן לכה נשקה , אף שהיא נקבות · כי איננו [?] , אחרי שלא ילוה אדם לעצמו , כי אם סימן הקריאה והזרוז (אינטריעקציאן בלע"ז) , ולזה אין לו הוראות הנדברים והמין והמספר, והכוונה פה זרז עצמך ואזדרז גם אני ונשקה את אבינו יין , וכן מתורגם בל"א (וואללאן!) · יין, רש"י כתב ע"פ המדרש שע"פ נס נזדמן להם יין במערה , להוציא מהן שתי אומות , אבל לפי פשוטו אין צורך לזה כי בוודאי לקחו להם בצוער כל הצריך להם מאכילה ושתי' · ונמצא במדרש ב"ר מנין היה להם יין במערה אלא ממה שהיין מרובה לכן היו מחביאין אותו במערות עכ"ל · פי' שארץ הככר היתה ארץ מבורכת ומוציאה יין הרבה והיו מחביאין אותו במערות שלא יחמיץ , וכשנחרבה כל ארץ הככר נשאר היין שבמערה הפקר ·