Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ותבט אשתו מאחריו. שֶׁל לוֹט:
ותהי נציב מלח. בְּמֶלַח חָטְאָה וּבְמֶלַח לָקְתָה; אָמַר לָהּ תְּנִי מְעַט מֶלַח לָאוֹרְחִים הַלָּלוּ, אָמְרָה לוֹ אַף הַמִּנְהָג הָרַע הַזֶּה אַתָּה בָא לְהַנְהִיג בַּמָּקוֹם הַזֶּה (בראשית רבה):
Seine Frau schaute sich hinter ihm um, hinter Lot.
Und ward zu einer Salzsäule, durch Salz hatte sie gesündigt, und durch Salz wurde sie geschlagen; er hatte zu ihr gesagt, »gib diesen Fremden etwas Salz«; da hatte sie ihm geantwortet, »auch diesen schlechten Gebrauch willst du an diesem Orte einführen!« (Bereschit Rabbah 50:4).
ותבט אשתו מאחריו , כתב הרד"ק בספר השרשים שרש אחר וז"ל, פי' אשתו שהיתה מאחריו הביטה אחריה עכ"ל ׃ ויהי' שיעורו ותבט אשתו (אשר) מאחריו , אבל הנגינה לא הסכים עמו , ולכן נראה נכון דעת המפרשים שהביטה אחרי לוט שהי' הולך אחריהם מאסף לכל ביתו ממהרים להמלט : ותהי נציב מלח , ונעשית מצבת מלח , ואמר נציב כי כמו שהיתה נצבה עומדת כשהביטה אחריה כן שבה מלח בקומתה , כי הי' שם ג"כ מלח בין הגפרית ואש , ואף שלא נזכר פה , הנה מפורש במקום אחר גפרית ומלח שרפה כל ארצה וגו' כמהפכת סדם וגו' (דברים כ"ט כ"ג) , ושרש הי' יורה לפעמים על השתנות ההויה לדבר אחר, כמו שכתבתי בפסוק והיה טעמו כטעם לשד השמן (במדבר י"א ח') :
Indem sie stille stand, ward sie von dem ihr auf die Ferse folgenden Tode erreicht.