Die Torah - Die fünf Bücher Mose
אל נא אדני. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (שבועות ל"ב) שֶׁשֵּׁם זֶה קֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי – מִי שֶׁיֵשׁ בְּיָדוֹ לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת; וְתַרְגּוּמוֹ בְּבָעוּ כְעַן ה':
אל נא. אַל תֹּאמְרוּ אֵלַי לְהִמָּלֵט הָהָרָה:
נא. לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה:
Nicht doch, o Ewiger, unsere Lehrer sagen (Scheb. 35b), dass dieser Name heilig, weil bei ihm steht, mich am Leben zu erhalten; das ist derjenige, der die Macht hat, zu töten und zu beleben; der Targum übersetzt, bitte doch Ewiger.
Nicht doch, saget nicht zu mir, dass ich mich ins Gebirge retten solle.
Doch, ist der Ausdruck der Bitte.
ויאמר לוט אלהם , אל שניהם , וכן ת"א וכן מתורגם בל"א ׃ אבל יב"ע תרגם. לותיה ׃ אל נא , אל תצריכוני לעלות ההרה, כי לא אוכל למהר פעמי כל כך, ונא לשון בקשה, ואנקלוס תרגם , בבעו כען, ולא תרגם מלת אל , וכן יב"ע לא תרגמה , ואולי יבאר מלת אל כפי' רבי שמואל הספרדי הנגיד ז"ל שהביא הרא"בע כי אל נא מגזרת הואל לשון רצון הִתְרַצֶּה נא אלי , ותהי' מלת בבעו תרגומו של אל כפי הכוונה, וכען תרגום של נא שפירשו מלשון עתה ׃ אדני , רש"י פי' שהיא קודש כפי מה שאמרו חז"ל בשבועות (דף ל"ה ע"ב) , ובמס' סופרים (פ"ד ה"ז) , וכתב ותרגומו בבעו כען אדני , עכ"ל ׃ ואין כוונתו שאנקלוס תרגם כן , כי באנקלוס נמצא ההפך , רבוני , גם דרכו של רש"י לומר וא"ת או ות"א , רק פירושו ותרגומו שצריך לתרגם כן , אבל בנוסחאות החומשים הישנים מצאתי בבעו ה' כנוסחת רש"י, אך הושמטה מלת כען, ועיין מה שכתבתי במ"א כי מפרשי הפשט ילכו לבטח לבאר הכתוב ע"פ פשוטו של מקרא , והדרש' תדרש לכן גם פה הרא"בע ורבי' בחיי פירושו לשון חול,וכן מתורג' לפנינו בתרגום אנקלוס , ואחריהם הלך המתרגם לל"א ׃ והרא"בע כתב שראוי להיות הנו"ן בפתח ונקמצה מפני ההפסק , א"כ הוא לשון רבים, כי לשניהם התחיל לדבר כמ"ש אליהם , ואח"ז בפסוק השני הסב דבורו אל האחד אשר חשב שהוא גדול מחבירו :