Die Torah - Die fünf Bücher Mose
היפלא. כְּתַרְגּוּמוֹ הֲיִתְכַּסִּי? וְכִי שׁוּם דָּבָר מֻפְלָא וּמֻפְרָד וּמְכֻסֶּה מִמֶּנִּי מִלַּעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנִי:
למועד. לְאוֹתוֹ מוֹעֵד הַמְיֻחָד שֶׁקָּבַעְתִּי לְךָ אֶתְמוֹל, לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת:
Ist etwa zu schwer, wie der Targum übersetzt, ist etwa verhüllt, ist denn irgendeine Sache verborgen, entfernt und verhüllt vor mir, dass ich nicht nach meinem Willen handeln könnte!
Um diese Zeit, um jene bestimmte Zeit, die ich gestern für dich festgesetzt habe, um diese Zeit im nächsten Jahre.
היפלא מה' דבר, לשון פלא נופל על הדבר הנעלם והמכוסה, כמו כי יפלא ממך דבר למשפט (דברים י"ז ח'), ועל הדבר המופרש והמובדל, שגם הוא קרוב מענין העלמה, כמו לפלא נדר (במדבר ט"ו ג'), והושאל על הנס והפלא שהוא ענין נעלם סבתו מבני אדם, וגם הוא מופרש ומובדל מכל מעשי האדם, והכוונה פה היסי' שום דבר נעלם ומובדל מאת השם לעשותו. והמתרגם האשכנזי תרגמו מלשון נס, וכוונתו כמו שזכרנו, שענין הנס והפרשה והעלמה אחד הוא, וכן נאמר לא יפלא ממך כל דבר (ירמי' ל"ב י"ז). מה', הרשב"ם מפרש כי ויאמר ה' שבפסוק הקודם הוא המלאך הגדול שבהם, ואמר היפלא מה' ששלחנו אליך דבר: (טו) ותכחש שרה' לא פורש בכתוב שאמר לה אברהם דבר השם למה זה צחקה וגו'. אך הוא מובן מעניננו. ולשון הרמב"ן והנה אברהם אמר אלי' למה צחקת היפלא מה' דבר, ולא פירש אלי' כי השם גלה אליו סודה, והיא מפני יראתה אל אברהם כחשה בו, כי חשבה שאברהם בהכרת פניה יאמר כן, או מפני ששתקה ולא נתנה שבח והודאה בדבר ולא שמחה. והוא אמר לא כי צחקת, אז הבינה כי בנבואה נאמר לו כן, ושתקה ולא ענתה אותו דבר עכ"ל. ויתכן לפי פשטות הכתוב ששרה עמדה פתח האהל ושמעה את דבר המלאך כאשר שאל למה זה צחקה שרה וגו', ובעבור שלא ידעה כי מלאך ה' הוא והיתה יראה מאברהם, השיבה אותו דבר והכחישה את מאמרו, והמלאך ענה ואמר לא כי צחקת, ויהיה ויאמר מוסב על האומר הנזכר למעל' שהוא המלאך. כי יראה, לשון דהא, לפי שיראה. יָרְאָה, פעל עבר לגזרת פָּעֵל. כי צחקת, אלא צחקת, רוב כי שאחר לא מתפרשים אלא, שהרי כי משמש בארבעה לשונות אי דילמא אלא דהא, וכן לא תשתחוה לאלהיהם וגו' כי הרס תהרסם (שמות כ"ג כ"ד), ולא תקפץ את ידך וגו', כי פתח תפתח וגו' (דברים ט"ו ז' ח') . (הרשב"ם): (טז) ויקמו משם האנשים, שנים מהם הלכו לסדום, כדכתיב ויבאו שני המלאכים סדמה, וגדול שבהם היה מדבר עם אברהם, וזהו שכתב בו וה' אמר המכסה אני וגו', וכן ואברהם עודנו עמד לפני ה', פסוקים אלו מדברי שלישי (הרשב"ם). וישקפו, ענין השגחה והבטה, ונשתמשו בשרש זה לפעמים בלשון הפעיל ולפעמים בלשון נפעל כמו ונשקפה על פני הישימן (במדבר כ"א כ'), הנשקף על פני הישימן (שם כ"ג כ"ח), צדק משמים נשקף (תהלים פ"ה י"ב), בעד אשנבי נשקפתי (משלי ז' ו'), לפי שהעומד במקום גבוה ומביט הוא נשקף למביטים אליו, ולכן אמר השקיפה ממעון קדשך מן השמי' (דברים כ"ו ט"ו), כי הקב"ה משקיף ואינו נשקף וכן פה אמר וישקפו, לפי שהמלאכים היו רואים אות' אבל לא היו נראים אליהם: לשלחם, ללותם, כן פי' רש"י וכן ת"א, וכן מתורגם בל"א: