Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם לָ֣מָּה זֶּה֩ צָחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה לֵאמֹ֗ר הַאַ֥ף אֻמְנָ֛ם אֵלֵ֖ד וַאֲנִ֥י זָקַֽנְתִּי׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Da sprach Gott zu Abraham: Warum hat Sara denn gelacht in dem Sinne: sollte ich denn auch in Wahrheit gebären, da ich so alt geworden?!
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Hierauf sprach der Ewige zu Abraham: Warum lachte Sarah? und dachte: sollte ich wohl noch gebären, da ich doch alt bin?
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Da sprach HaSchem zu Abraham: Warum lachte da Sara und denkt: sollte ich wirklich noch gebären, und bin ja alt!
Mendelssohn-Übersetzung im Original
הירויף שפראך דער עווינע צו אברהם: ווארום לאכטע שרה? אונד דאכטע, זאללטע איך וואהל נאך געבעהרען, דא איך דאך אלט בין?
Masoretische Anmerkungen
פתח בס'פ (פטח בסוף פסוק) Patach am Ende des Verses
Onkelos
וַאֲמַר יְיָ לְאַבְרָהָם לְמָּא דְנָן חַיְכַת שָׂרָה לְמֵימַר הַבְרַם בְּקוּשְׁטָא אוֹלִיד וַאֲנָא סֵיבִית
Raschi
האף אמנם. הֲגַם אֱמֶת אֵלֵד?
ואני זקנתי שִׁנָּה הַכָּתוּב מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, שֶׁהֲרֵי הִיא אָמְרָה וַאדֹנִי זָקֵן:
Raschi (Deutsche Übersetzung)
Sollte ich auch wirklich, soll ich auch in Wahrheit gebären!
Da ich doch alt geworden bin, die Schrift änderte das Wort um des Friedens willen; denn sie hatte gesagt, und mein Herr ist alt (Bereschit Rabbah 48:18).
Biur von Moses Mendelssohn
האף אמנם אלד, הגם באמת יהי' זה הפלא שאלד. ומלת אמנם פרשו אמן, והמ"ם נוסף כמ"ם שלשם, והאל"ף בקבוץ, ומלאנוה בקמץ, אמנם ה' (מלכים ב' י"ט י"ז). ואני זקנתי, רש"י פי' ע"פ חז"ל ששינה הדבר מפני השלום, כי היא אמרה ואדני זקן, אבל לפי פשוטו אין צורך לזה, כי היא אמרה שניהם אחרי בלתי וגו' ואדני זקן, ובאמת עיקר הצחוק הי' בעבור זקנתה, ומאמר ואדני זקן טפל לזה, כי כבר הוליד אברהם מהגר והוא בן פ"ו שנה, ולכן כשהגיד ה' לאברהם לא הגיד רק עיקר דברי', והוא מאמר אחרי בלתי וקיצר שארית הדברים:
