Die Torah - Die fünf Bücher Mose
כי גר יהיה זרעך. מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק עַד שֶׁיָּצְאוּ יִשְֹרָאֵל מִמִּצְרַיִם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה כֵּיצַד? יִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה כְּשֶׁנּוֹלַד יַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב כְּשֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם אָמַר יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה, הֲרֵי ק"צ, וּבְמִצְרַיִם הָיוּ מָאתַיִם וְעֶשֶׂר כְּמִנְיַן רְד"וּ, הֲרֵי אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְאִם תֹּאמַר בְּמִצְרַיִם הָיוּ אַרְבַּע מֵאוֹת, הֲרֵי קְהָת מִיּוֹרְדֵי מִצְרַיִם הָיָה, צֵא וַחֲשֹׁב שְׁנוֹתָיו שֶׁל קְהָת וְשֶׁל עַמְרָם וּשְׁמוֹנִים שֶׁל משֶׁה שֶׁהָיָה כְּשֶׁיֶָּצְאוּ יִשְֹרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, וְאַתָּה צָרִיךְ לְהוֹצִיא מֵהֶן כָּל הַשָּׁנִים שֶׁחַי קְהָת אַחַר לֵדַת עַמְרָם וְשֶׁחַי עַמְרָם אַחַר לֵדַת משֶׁה:
בארץ לא להם. לֹא נֶאֱמַר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֶלָּא לֹא לָהֶם – וּמִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק וַיָּגָר אַבְרָהָם וְגוֹ' (בר' כ"א), וּבְיִצְחָק גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹאת (שם כ"ו), וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם (תה' ק"ה), לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ (בר' מ"ז):
Dass Fremde deine Nachkommen sein werden, von der Geburt Isaaks bis zum Auszug Israels aus Ägypten sind vierhundert Jahre. Wieso? Isaak war sechzig Jahre alt, als Jaakob geboren wurde; als Jaakob nach Ägypten hinabzog, sagte er, die Tage meiner Pilgerjahre sind 130 Jahre, das sind zusammen 190, und in Ägypten waren sie 210 Jahre gleich dem Zahlenwerte von רְדוּ (Gen. 47:9) das sind zusammen 400 Jahre. Solltest du aber sagen, sie waren 400 Jahre in Ägypten; siehe, Kehat gehörte zu denen, die nach Ägypten hinabzogen; addiere die Jahre von Kehat und Amram und die 80 von Mosche, die er alt war, als Israel aus Ägypten zog, so findest du nur 350 Jahre; und du musst doch davon noch alle die Jahre abziehen, die Kehat nach der Geburt von Amram lebte und Amram nach der Geburt von Mosche (Megillah 9a).
In einem Lande, das ihnen nicht gehört, es steht nicht, im Lande Ägypten, sondern, das ihnen nicht gehört; als Isaak geboren wurde (21, 34), »da weilte Abraham…« ebenso bei Isaak (26, 3), »weile in diesem Lande«, (Ps. 105, 23) »Jaakob weilte im Lande Cham«; (47, 4) »im Lande zu weilen sind wir gekommen«.
גר, נקרא בלה"ק האיש שיש לו משפח' כסעיף שהוא דבק בשרש, על כן נקרא אזרח כטעם כאזרח רענן (תהלים ל"ז ל"ה), וטעם גר כמו הנרגיר שנכרת ממקום גדילתו שהוא הסעיף ׃ יהי' זרעך וגו' משנולד יצחק עד שיצאו ישראל ממצרי' ארבע מאות שנה, (ודקדוק החשבון תראה בס' שמות י"ב מ'), והרי המקרא מסורס, ושעורו כי גר יהי' זרעך בארץ לא להם ארבע מאות שנה ועבדום וענו אתם, כי לא היו ישראל במצרי' כל כך כאשר יבואר לך בפרשה הנזכרת ׃ בארץ לא להם, ולא נאמר בארץ מצרים אלא לא להם, כי משנולד יצחק התחיל הגרות ויגר אברהם וגו' (לקמן כ"א ל"ד), וישב יצחק בגרר (שם כ"ו ו'), ויעקב גר בארץ חם (תהלים ק"ה כ"ג), לגור בארץ באנו (בראשית מ"ז ד') ׃ ועבדום, א"ת ויפלאון בהון, וא"כ חוזר למצרים ושעורו ועבדו בהם, וכן תיב"ע והמתרגם האשכנזי ׃ ויותר הי' נראה שחוזר על זרעך (שייך בו ל"נ ול"ר), ויהי' הכנוי כמשמעו ועבדו' ועבדו אותם או ועבדו להם ׃ אבל לפי שאמר וענו אתם שב על מצרים גם ועבדום כן, ואם שמצרים לא נזכר בכתוב, חוזרים עליהם, כי פי' ועבדום העובדים בם, וענו המענים, ורבים כן בכתוב ׃