Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה בָּ֣א כְדׇרְלָעֹ֗מֶר וְהַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיַּכּ֤וּ אֶת־רְפָאִים֙ בְּעַשְׁתְּרֹ֣ת קַרְנַ֔יִם וְאֶת־הַזּוּזִ֖ים בְּהָ֑ם וְאֵת֙ הָֽאֵימִ֔ים בְּשָׁוֵ֖ה קִרְיָתָֽיִם׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Im vierzehnten Jahre war nun Kedarlaomer und die mit ihm verbündeten Könige gekommen, sie schlugen die Rephaer in Asterot Karnajim, die Suser in Ham, die Emer in Schawe Kirjatajim,
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Und im vierzehnten Jahre kam Kedorlaomer und die Könige, welche mit ihm hielten, und schlugen die Rephaim in Aschtheroth Karnaim, die Susim in Ham, die Emin in Schaveh Kiriathaim,
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
So kam nun Kedorleomer im vierzehnten Jahre, und die Könige, die mit ihm, und sie schlugen die Rephaim in Aschteroth-Karnajim, die Susim in Ham, die Emim in Schave-Kirjathajim
Mendelssohn-Übersetzung im Original
אונד אים פֿירצעהענטען יאהרע קאם כדרלעמר אונד דיא קעניגע וועלכע מיט איהם הילטען , אונד שלוגען דיא רפאים אין אשתרות קרנים , דיא זוזים אין הם , דיא אימים אין שוה קריתים .
Onkelos
וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵי שְׁנִין אֲתָא כְּדָרְלָעֹמֶר וּמַלְכַיָא דְעִמֵהּ וּמְחוֹ יָת גִבָּרַיָא דִי בְעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם וְיָת תַּקִיפַיָא דִבְהֶמְתָּא וְיָת אֵמְתָנֵי דִבְשָׁוֵה קִרְיָתָיִם
Raschi

ובארבע עשרה שנה. לְמִרְדָּן:

בא כדרלעמר. לְפִי שֶׁהוּא הָיָה בַעַל הַמַּעֲשֶׂה נִכְנַס בְּעֹבִי הַקּוֹרָה:

והמלכים. אֵלֶּה שְׁלשָׁה מְלָכִים:

הזוזים. הֵם זַמְזֻמִּים:

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Und im vierzehnten Jahre nach ihrer Auflehnung

kam Kedarlaomer; weil ihn die Sache am meisten anging, trug er die schwere Seite des Balkens (Bereschit Rabbah 42:6).

Und die Könige, diese drei Könige.

Susim, das sind die Samsumim (Deut. 2, 20).

Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch

(5-7) zeigen uns zuerst in raschem Fluge die Macht und Tapferkeit der Länderkönige: sie waren zuerst den ganzen Osten von Palästina südwärts bis nach Edom hinabgezogen und hatten hier en passant alles erobert; dann zogen sie wieder zurück nach Norden zu ihrem eigentlichen Zwecke, und standen in der Nähe ihrer eigentlichen Feinde.

Biur von Moses Mendelssohn

בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו , פי' רש"י לפי שהוא הי' בעל המעשה נכנס בעובי הקורה והאחרים טפלים לו , לכן הזכירו פה לבדו , ולא ידעתי למה הזכירו תחלה שלישי להם , ואולי בעבור שהי' תחלה תחת יד אמרפל , כנודע מרז"ל בב"ר שהוא נמרד שמולך בשנער , אשר נודעה גבורתו בפ' הקודמת , ואח"כ התגבר עליו ועל חביריו והכניעם להיות תחת רשותו , וכן סופר בס' הישר ויכו את רפאים , בא פה מלת את ואין אחרי' לא ה"א הידיעה ולא כנוי ולא סמיכות שלא כמנהג הלשון , והראוי את הרפאים כחביריו שבפסוק ואת הזוזים , ואת האימים , וכמוהו את שבע כבשת תקח מידי ( להלן כ"א ל' ) , את אחיכם אחר ( שם מ"ג י"ד ) , ונקראו רפאים , שכל הרואה אותם ימות לבו ויחשב מהרפאים , שהם המתים , ואימים ע"ש שיש מהם אימה , כן פי' הראב"ע , ועל זוזים כתב רש"י שהם זמזמים הנזכרי' בפ' דברים ( י"ב כ' ) , ופי' הרמב"ן שם שהוא מלשון זממו אל תפק ( תהלים ק"מ ט' ) , אלא שנכפל , כלומר עם שלא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות . והנה אף שהכתוב מעיד שהאומות קראו להם השמות הללו , כמו שנאמר שם ( ב' י' וי"א ) , והמאבי' יקראו להם אמים , וכן והעמנים יקראו להם זמזמים ( שם י"ט כ' ) , על כל זה נראה מכוונת הכתוב בהודעת השמות הללו , שהודאת שרשיהם בלשונות ההם מסכמת או קרובה להוראתם בלה"ק , על ענין החוזק והגבורה . והנה המתרגם האשכנזי לא תרגם את השמות הללו כלל , לפי שנמשכו ונעשו שמות פרטיים . ואונקלס ויב"ע תרגמו רפאים וגבריא , בזוזים תקיפיא , ואימים אמתני :

Text herunterladen