Hebräischer Text (nach der Masorah)
שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה עָבְד֖וּ אֶת־כְּדׇרְלָעֹ֑מֶר וּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה מָרָֽדוּ׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Zwölf Jahre hatten sie nämlich dem Kedarlaomer gedient und sich das dreizehnte Jahr hindurch empört.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Sie waren nämlich zwölf Jahre dem Kedorlaomer unterwürfig, im dreizehnten Jahre aber fielen sie ab.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Zwölf Jahre dienten sie Kedorleomer und im dreizehnten Jahre empörten sie sich.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
זיא ווארען נעמליך צוועלף יאהר דעם כדרלעמר אונטערווירפֿיג , אים דרייצעהענטען יאהרע אבער פֿילען זיא אב .
Onkelos
תַּרְתֵּי עַשְׂרֵי שְׁנִין פְּלָחוּ יָת כְּדָרְלָעוֹמֶר וּתְלָת עֶשְׂרֵי שְׁנִין מְרָדוּ
Raschi
שתים עשרה שנה עבדו. חֲמִשָּׁה מְלָכִים הַלָּלוּ אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר:
Raschi (Deutsche Übersetzung)
Zwölf Jahre dienten sie, diese fünf Könige, Kedarlaomer.
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
Biur von Moses Mendelssohn
ושלש עשרה שנה מרדו , ר"ל ובשלש עשרה , ותחסר הבי"ת כמו כי ששת ימים עשה ה' ( שמות כ' י"א ) , הנמצא בית ה' ( מלכים ב' י"ב י"א ) , כן פי' הראב"ע , והכוונה בשנת השלש עשרה , כי דרך שם המספר בלשון הקדש כשירצה לדבר אחד מהמספר יאמר המספר בעצמו , וכן שנת החמשים שנה ( ויקרא כ"ה י' וי"א ) , ר"ל השנה ההיא לבדה , עם ששם חמשים הוא שם כולל לחמש פעם עשר , כ"כ הרד"ק במכלול ( ד' קטן דף רכ"ט ע"א ) , וכן תיב"ע ובתליסרי שנין , וכן מתורגם בל"א . והיא דעת רשב"ג בבראשית רבה ( פ' מ"ב בסי' י' ) , אבל דעת ר' יוסי שם כי שלש עשרה שנה נמשכו ימי המרידה , וכ"ה בסדר עולם ( נראה לי כי לשיטתי' אזיל כי מאן תנא ס"ע ר' יוסי ) , וכ"ה דעת רב בשבת ( דף י' ע"ב וי"א ע"א ) , וכן ת"א :
Ein Volk, das sich von äußerem Joch frei machen will, muß damit beginnen, sich selbst erst frei, d. i. sittlich zu machen. Das hatten sie in ihrem Übermut übersehen.
מרד: sich empören, עניים מרורים: elend, מרט: haarausraufen und polieren; also eigentlich Unebenheiten nicht scheuen, dem Rauhen das Rauhe oder die Gewalt entgegensetzen. Was מרט mechanisch ist, das ist מרד geistig und sittlich: einer rauhen Seite sich nicht mehr fügen, einer rauhen Seite Stacheln entgegensetzen. מרודים: die Armen, die Gerupften, bei denen man keinen Widerstand duldet, die ganze Welt zeigt ihnen rauhe, unfreundliche Seiten. Jeder will auch noch etwas an ihnen zu polieren haben. So klagt Zion: ימי עניי ומרודי.