Die Torah - Die fünf Bücher Mose
כי כלה משקה. אֶרֶץ נַחֲלֵי מַיִם:
לפני שחת ה' את סדום ואת עמרה. הָיָה אוֹתוֹ מִישׁוֹר:
כגן ה'. לָאִילָנוֹת:
כארץ מצרים. לַזְּרָעִים (בראשית רבה):
באכה צער. עַד צֹעַר. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה דוֹרְשָׁהּ לִגְנַאי, עַל שֶׁהָיוּ שְׁטוּפֵי זִמָּה בָּחַר לוֹ לוֹט בִּשְׁכוּנָתָם:
Denn er war ganz bewässert, ein Land mit Wasserbächen.
Bevor der Ewige Sedom und Amora zerstört hatte, war jene Ebene
wie ein Garten des Ewigen an Bäumen und
wie das Land Mizraim an Saaten (Bereschit Rabbah 41:7).
Bis man nach Zoar kam, bis Zoar; der aggadische Midrasch deutet es zur Schande; weil sie in Unzucht versunken waren, wählte sich Lot ihre Nachbarschaft (Traktat Horiot 10b).
וישא לוט את עיניו וגו', עיקר כוונת הכתוב להודיע שנפרד לוט מאברהם, וישב בערי הככר, אבל מה שנשא עיניו וראה כי ככר הירדן היא כלה משקה, איננו רק טפל למה שאחריו, להודיע סבת בחירתו לישב שמה. לכן תהיינה הווי"ן האלו מחברות המאמרים להיות המאמר הא' סבה אל הב', ושעורו כאן, וכשנשא לוט את עיניו וראה את כל ככר הירדן שכלה משקה, אז בחר לו לוט את כל ככר הירדן וגו', ומאמר לפני שחת ה' וגו' עד סוף הפסוק הוא הודעה אחרת מן כותב הספר להודיע תכונת הארץ בעת ההיא, ובלשונות העמים יסגירו מאמר כזה בשני חצאי לבנה, אולם בלשון המקרא אין צורך, כי בעל הטעמים יבארהו בתתו טעם מפסיק יותר בסוף הנאמר המוסגר מן המפסיק שבסוף המאמר שלפניו, ואם יהי' סוף המאמר שלפניו באתנח, יתן בסוף המאמר המוסגר סוף פסוק, כמו ועשו לי מקדש (ושכנתי בתוכם:) ככל אשר אני מראה אותך וגו' (שמות כ"ה ח' וט'), ותבין עוד שאין כגן ה' שב אל כי כלה משקה, לומר כי כלה משקה כגן ה' וכארץ מצרים וגו', דא"כ ראוי להיות האתנח במלת עמרה, רק מקרא קצר הוא וצריך להוסיף מלת הי', לפני שחת ה' את סדם ואת עמרה היה (המישור ההוא) כגן ה', וכן פי' רש"י ז"ל, ועל פי דברי אלה תבין כוונת המתרגם האשכנזי, ואשוב לבאור המלות: ככר, ת"א ויב"ע מישר, ולדעת הרד"ק במכלול (ד' קטן דף ר"ב ע"א), ובשרשים שרש ככר יהי' ככר שם משמות הנבדים ע"מ אֹפֶר, אֵפֶר, והרבוי והסמיכות והכנוי שוה בהם, וענינו מישור, וכר נראה שרשו כר משרשים בעלי ב' אותיו', או כרר בעבור שהמקובץ נמצא לבשו כָרִים הצאן (תהלים ס"ה י"ד), שהכ"ף קמוצה, ואולי הוא לתשלום הדגש הראוי להיות ברי"ש לחסרון הרי"ש ע"פ, וענינו קרוב לענין ככר, רק שהוא שם פרטי למקום מרעה הבהמות לבד ולא למישור אחר שאין שם מרעה: כי כלה משקה, אמר כלה אחר שאמר כל להגדיל הדבר, וכן כל מלכי גוים, כלם ישנו (ישעי' י"ד ט' וי"), משקה, בא שם המקרה תחת שם התאר וענינו בעלת משקה, רוצה לומר ארץ נחלי מים: לפני שחת, קודם שהשחית והוא מקור מבנין הכבד: כגן ה' כארץ מצרים, יאמר כי ארץ הככר כולה משקים אותה ברגל מן הירדן כדרך הנעשה' בגן ה' שנא' בה ונהר יצא מעדן להשקות את הגן (לעי' ב' י') וכדרך שהוא בארץ מצרים שנאמר בה והשקית ברגלך כגן הירק (דברים י"א י'), והזכיר שני המקומות, אמר כגן ה' שהמקום הטוב בתחתונים כן הוא כולו משקה, והזכיר כארץ מצרים מקום ידוע לרואיה: ורבותינו אמרו כגן ה' לאילנות כארץ מצרים לזרעים: ירצו לפרש שיש בככר נהרות גדולות ישקו אילני הגנות כגן ה', ובו יאורים כארץ מצרים ישקו כגן הירק: ובחר לו לוט בזה כי הארץ שישקו אותה בן רחוקה מן הבצורות וטובה למרעה: (הרמב"ן): וכן נודע עוד היום שאין הגשמים יורדים במצרים רק נהר נילוס עולה ומשקה את כל השדות: באכה צער, עד צער הי' המקום משקה, ועיין מ"ש בפ' נח על באכה גררה (לעיל י' י"ט):
(10-11) Lot fand das ganz vernünftig, scheint schon lange auf eine solche Gelegenheit gewartet zu haben. Das Wandern in unwirtsamen Gegenden konnte einem Manne wie ihm nicht behagen. Er sucht vor allem eine reiche üppige Gegend, die gegen Hungersnot und Misswachs schützt, und fand sie. וישא לוט את עיניו er ließ sich, unbeirrt von allen für einen Abraham maßgebenden Rücksichten, bei der Wahl nur von seinem sinnlichen Auge leiten.
ככר, wohl nicht Kreis, sondern wie ת"א: Ebene. Wurzel wahrscheinlich: כרה, graben (vergl. יין von בבל ,ינה von בלל), verwandt mit כרע: knien, sich niedrig machen, ירה: werfen, גרה wovon גרון Kehle, Schlund: allmählich in die Tiefe ziehen. ככר: Talebene, das Flussgebiet, die durch Flüsse gegrabene Niederung. Für die Bedeutung Kaufen, Aneignen, bietet נהל eine sprechende Analogie, das auch Flusstal und Erbe bedeutet. Die Talebene des Jordans war ganz "Getränk", oder vielmehr, wenn partic. Hiphil, ganz d. h. überall tränkend, führte überall das gehörige Nass den Feldern und Pflanzungen zu. — כלָה femin. משקֶה mascul. Insofern der Boden das Nass empfängt, ist er femin,; insofern er es aber weiterspendet, mascul.
כגן ד׳ (כ״ר) כגן ד׳ לאילנות ,כארץ מצרים לזרעים hinsichtlich der Baumkultur, כארץ מצרים hinsichtlich der Bodenfrucht. Es ist nicht ganz unwahrscheinlich, daß sich die Gartenpracht auf Sodom, und der Getreidereichtum auf Amora bezieht. Die Namen der untergegangenen Städte vergegenwärtigen eigentlich alle Reiche der Natur, die dem Menschen ihre Schätze bieten.
סדום erinnert an שדה, das מ findet sich auch in שדמות ,שדמה, wieder. עמורה bezeichnet עומר, die Garbe: Korn. אדמה den Mineralreichtum. צבוים, Plural von צבי, die lebendige Welt. Die Herren von Sedom und Amora konnten auch auf die Jagd gehen. Es war also ein Reichtum an allem.