Die Torah - Die fünf Bücher Mose
Buch:
Kapitel:
Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַיְצַ֥ו עָלָ֛יו פַּרְעֹ֖ה אֲנָשִׁ֑ים וַֽיְשַׁלְּח֥וּ אֹת֛וֹ וְאֶת־אִשְׁתּ֖וֹ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־לֽוֹ׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Pharao bestellte Leute über ihn, die ihn, seine Frau und alles Seinige entließen.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Und Pharo befahl einigen Männern über ihn, daß sie ihn und seine Frau und alles was er hatte geleiteten.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Und der Pharao entbot seinethalben Leute, und sie geleiteten ihn und sein Weib und alles ihm Gehörende.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
אונד פרעה בעפֿאהל איינינען מענערן, איבער איהן, דאס זיא איהן אונד זיינע פֿרויא אונד אללעס וואס ער האטטע געלייטטען.
Onkelos
וּפַקִּיד עֲלוֹהִי פַּרְעֹה גּוּבְרִין וְאַלְוִיאוּ יָתֵהּ וְיָת אִתְּתֵהּ וְיָת כָּל דִילֵהּ
Raschi
ויצו עליו. עַל אוֹדוֹתָיו, לְשַׁלְּחוֹ וּלְשָׁמְרוֹ:
וישלחו. כְּתַרְגּוּמוֹ וְאַלְוִיאוּ:
Raschi (Deutsche Übersetzung)
Entbot für ihn, עָלָיו seinetwegen, um ihn zu geleiten und ihn zu hüten.
Sie geleiteten, וישלחו wie der Targum übersetzt, »sie begleiteten«.
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
Biur von Moses Mendelssohn
ויצו עליו פרעה אנשים, הראב"ע פי' שהזהיר וצוה להפריז שלא יגע איש בו ובאשתו, והנכון כמו שמתורגם בל"א, שבב על מה שאחריו, שצוה עליו איזה אנשים שישלחוהו, וכן ויאמר להביא את ספר הזכרנות דברי הימים ויהיו נקראים לפני המלך (אסתר ו' א'): עליו, על אודותיו לשלחו ולשמרו: וישלחו אתו, דרך ליווי בכבוד, וכן ואברהם הלך עמהם לשלחם (להלן י"ח ט"ז): יג
Text herunterladen
ויצו עליו. Nach Aben Esras Meinung wäre dies ein freundliches Benehmen gegen Abraham gewesen, es wäre das Verbot ergangen, daß keiner ihm und den Seinigen zu nahe trete. Allerdings ist צוה על in der Regel ein Verbot, eine Beschränkung; allein dann bezieht sich das על immer auf die Person oder den Gegenstand, der beschränkt werden soll, so ועל הנביאים צויתם Amos 2, 12. ועל העבים אצות Jesaias 5, 6. Also auch hier: Pharao legte Abraham eine Beschränkung auf, er bestellte Leute über ihn, die dafür zu sorgen hatten, daß er das Land verlasse — ganz so wie später gegen Israel, wie denn überhaupt die ganze Begebenheit eine merkwürdige Analogie für die spätere Geschichte bietet. —