Die Torah - Die fünf Bücher Mose
על פני תרח אביו. בְּחַיֵי אָבִיו. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה אוֹמֵר שֶׁעַל יְדֵי אָבִיו מֵת; שֶׁקָּבַל תֶּרַח עַל אַבְרָם בְּנוֹ לִפְנֵי נִמְרוֹד עַל שֶׁכִּתֵּת אֶת צְלָמָיו, וְהִשְׁלִיכוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ, וְהָרָן יוֹשֵׁב וְאוֹמֵר בְּלִבּוֹ אִם אַבְרָם נוֹצֵחַ אֲנִי מִשֶּׁלּוֹ, וְאִם נִמְרוֹד נוֹצֵחַ אֲנִי מִשֶּׁלּוֹ; וּכְשֶׁנִּצַּל אַבְרָם, אָמְרוּ לוֹ לְהָרָן מִשֶּׁל מִי אַתָּה? אָמַר לָהֶם הָרָן מִשֶּׁל אַבְרָם אֲנִי, הִשְׁלִיכוּהוּ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְנִשְׂרַף, וְזֶהוּ אוּר כַּשְׂדִים (ב"ר). וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ אוּר – בִּקְעָה; וְכֵן בָּאֻרִים כַּבְּדוּ ה' (ישעיה כ"ד), וְכֵן מְאוּרַת צִפְעוֹנִי (שם י"א) כָּל חֹר וּבֶקַע עָמֹק קָרוּי אוּר:
Vor seinem Vater Terach, bei Lebzeiten seines Vaters; der aggadische Midrasch sagt, durch die Schuld seines Vaters starb er; denn Terach klagte über seinen Sohn Abraham vor Nimrod, weil er seine Götzenbilder zertrümmert hatte, und dieser ließ ihn in einen brennenden Kalkofen werfen. Haran wartete ab und sprach in seinem Herzen, wenn Abraham siegt, halte ich zu ihm, und wenn Nimrod siegt, halte ich zu ihm; als nun Abraham gerettet wurde, sagten sie zu Haran, zu wem hältst du? Haran antwortete ihnen, ich halte zu Abraham; da warfen sie ihn in den brennenden Kalkofen, und er verbrannte. Das bedeutet Ur Kasdim, das Feuer der Chaldäer (Bereschit Rabbah 38:13). Menachem erklärt, Ur אוּר heißt Tal, und ebenso (Jes. 24,15), »in den Tälern באורים verehret den Ewigen«, und ebenso (dort 11,8), »das Loch מאורת der Natter«; jedes Loch und tiefe Tal wird Ur genannt.
על פני תרח , בחיי תרח שמת ואביו רואה, כמו על פני אהרן אביהם (במדבר ג' ד')· בארץ מולדתו באור כשדים, פירושו בקעה או עמק כמו בארים כבדו ה' (ישעי' פ"ד ט"ו), מאורת צפעוני (שם י"א ח') , בן פי' רש"י בשם מנחם . וראיתי להרמב"ן שהאריך כאן בדברים נכוחי' ע"פ סיפור חז"ל ומסכים גם לסיפורי האומות כפי מה שהביאם הרמב"ם ז"ל במורה הנבוכים,ולפי שראיתי שגם פשוטי המקראות יסכימו לדבריו לכן אעתיק לשונו פה וז"ל : והענין שקבלו רבותינו בזה הוא האמת ואני אבאר הוראו , אברהם אבינו לא נולד בארץ כשדי' כי אבותיו בני שם היו וכשדי' וכל ארץ שנער ארצות בני חם (וזהו לפי דעתו , אבל לדעת אחרים ארצות בני חם הם בחלק אפריקא , ולדעתם נ"ל שרק נמרד לבדו (שהוא מבני חם) נפרד מאחיו אחר שהיו כולם יחד בבנין המגדל והפיץ ה' אותם הם באו עד אפריקא , לעבר המערבי של ים האדום , כאשר בני יקטן התיישבו בארץ ארמאי"א לעבר המזרחי של ים האדום , אך נמרד כשאר בארץ שנער שהיא מארצות בני שם ומלך עלי' ברוב גבורתו, כאשר הלך אח"ז גם לאשור ובנה שם ערים, אף שהיא מארצות בני שם , גם ארץ כשדים לדעתי הי' לבני שם,ונקראת ע"ש כשד בן נחור אחי אברהם, כמ"ש בסוף פ' וירא ע"ש, עכ"ד ודבריו נראי' נכונים בזה,כי אברהם ואבותיו לא היו משם , רק כשד בן נחור הלך מחרן ומצא בקעה לשבת שם עם ביתו וקראוה אח"ז על שמו) , והכתוב אמר ויגד לאברם העברי (בראשית י"ד י"ג) , לא הכשדי,וכתוב בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור (יהושע כ"ד ב') , ומלת מעולם תורה כי משם תולדותיו מאז, וכתיב ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר (שם ג') , ורמז' לדבר כי נחור באחרן [?] שם הי' מקום תרח אור כשדי' בארץ שנער והכתוב ספר כי בצאתו מאור כשדי' לא לקח אתו רק אברהם בנו ולוט בן הרן בן בנו ושרי כלתו, א"כ הי' נחור נשאר בארץ כשדים,אבל באמת ארץ מולדתם ארץ ארם היא בעבר הנהר,והיא מנחלת אבותיו מעולם,והכתוב אומר בבני שהיתי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם,והוא שם מולל בדפתיב בארצתם לגויהם,וכתוב מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם (במדבר כ"ג י"א) , (ואנכי פירשתי למעלה מקום המדינה הסיא), והנה הוא ואבותיו מן הארץ ההיא מעולם· ומצינו בתלמוד כי אברהם נחבש בכותאי וזאת העיר איננה בארץ כשדי' דכתיב ויבא מלך אשור מבבל ומכותה ומעוא ומחמת (מלכים ב' י"ז כ"ד) , וכתוב ואנשי בבל עשו את סכות בנות ואנשי כות עשו את נרגל (שם ל') , אבל יראה כי היא עיר בעבר הנהר בארץ ארם נהרים כי חרן שם עיר בארץ ארם נהרים, דכתיב וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור (בראשי' כ"ד י') שהוא חרן , ועוד הקרנו וידענו על פי תלמידים רבים שהיו יושבי הארץ ההיא כי כותא עיר גדולה בין חרן ובין אשור,רחוקה ממדינת בבל,וביניה ובין חרן כמו ו' ימים אבל היא נכללת בעבר הנהר בעבור היותה בין ארם נהרים ובין נהר פרת גבול ארץ ישראל,ובין חדקל ההולך קדמת אשור,והנה תרח הוליד בניו הגדולי' אברם ונחור בעבר הנהר ארץ אבותיו,והלך לו עם אברם בנו אל ארץ כשדי',ושם נולד בנו הקטן הרן ונשאר נחור בנו בעבר הנהר בעיר חרן,או שנולד בעיר ההיא או שנתיישב בה מכותא,וזה טעם בארץ מולדתו באור כשדי',כי שם מולדתו של הרן לבדו,והענין הזה המקובל נמצא גם כן בספר קדמוני הגוים, כמו שכתב הרב במורה הנבוכי' כי הזכירו בספר עבודת האיכרי' המצרים כי אברם אשר נולד בכותא חלק על דעת ההמון שהיו עובדים השמש ונתן המלך אותו בבית הסוהר והי' עמהם בתוכחות ימים רבים שם, אחר כך פחד המלך שישחית עליו ארצו ויסיר בני האדם מאמונתם וגרש אותו אל קצה ארץ כנען,אחר שלקח כל הונו·והנה על כל פנים במקום ההוא בארץ כשדי' נעש' נס לאברה' אבינו נס נסתר, שנתן בלב אותו המלך להצילו ושלא ימיתנו,והוצי' אותו מבית הסהר שילך לנפשו,או נס מפורסם שהשליכו לכבשן האש ונילל,כדברי רבותינו· ואל יפתה אותך ר"א בקושיותיו שאומר שלא ספר הכתוב זה הפלא,כי עוד אתן לך טעם ורמז' בזה ובכוונה בו , אבל הגוים ההם לא הזכירו זה בספרם,לפי שהם חולקים על דעתו, והיו חושבים בנסו שהוא מעשה כשפים, כענין משה רבינו עם המצרים בתחלת מעשיו ומפני זה לא הזכיר עוד הכתוב הנס הזה, כי הי' צריך להזכיר דברי החולקים עליו כאשר הזכיר דברי חרטומי מצרי',ולא נתבארו דברי אברהם עמהם, כאשר נתבארו דברי משה רבינו בסוף· וזהו שאמר הכתוב אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדי' לתת לך את הארץ הזאת לרשתה (בראשית ט"ו ז'), כי מלת הוצאתיך תלמד על נס כי לא אמר אשר לקחתיך מאור כשדי' אבל אמר הוצאתיך שהוציא ממסגר אסיר,כמו אשר הוצאתיך מארץ מצרי' (שמות כ' ב' ודברים ה' ו') , ואמר לתת לך את הארץ הזאת לרשתה, כי מעת הוציאו אותו מאור כשדי' הי' הרצון לפניו ית' שיבדלנו ויתן לו הארץ ההיא ותרח אביו ואברהם הי' בלבם מן היום ההוא שבגלל שילכו אל ארץ כנען להתרחק מארץ כשדי' מפחד המלך,כי ארץ קרוב להם,ועם אחד ושפה אחת לכלם,כי לשון ארמית לשניהם, ורצו ללכת אל עם אשר לא ישמע לשונו המלך ההוא ועמו,וזהו טעם ויצאו אתם מאור כשדי' ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן אשר שם משפחותיהם ואבותיהם מעולם,וישבו ביניהם ונתעכבו שם ימים רבים,ושם נצטוה אברהם לעשות מה שעלה בדעתו ללכת ארצה כנען, ועזב את אביו ומת שם בארץ ארצו,והוא הלך עם אשתו ולוט בן אחיו ארצה כנען, וזהו שאמר הכתוב ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען (יהושע כ"ד ג') , כי בעבר הנהר נצטוה בזה ומשם לקחו והוליכו בכל ארץ כנען· והנה על דרך דעת רבותינו יהי' אור כשדי' כפשוטו מלשון שמנתי ראיתי אור (ישעי' מ"ד י"ו) , ואמרו ויצאו אתם מאור כשדים ותרח לא יצא מן הכבשן,אבל אברם הוא עיקר,או המקום נקרא כן בעבור הנס,כמו ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה (דברים ט' כ"ב) , וזולתם,וירמוז הכתוב כי בצאת אברהם מן הכבשן ברחו להם כלם משם, ופי' באורי' כבדו ה' (ישעי' כ"ד ט"ו) , על דעתי כדבריהם, כי הם ההרים הגבוהים ששם עושים אורות ומשיאין משואות להודיע החדשות מהר במרחקים כאשר אמר באיי הים שם ה' אלהי ישראל (שם) , והענין שיודיעו בכל העולם הנס והפלא הנעשה להם לכבוד השם,וכן מאורת צפעוני (שם י"א ח'), החור שלו ששם אורו וממימותו הגדול כמו שקורא אותו שרף·ורא'יתי במדרש קומי אורי (שם ס' א'), על כן באורי' כבדו ה' (שם כ"ד ט"ו) , בזה מכבדין אותו רבי ינאי בר' כהנא אמר באילין פנסיא הן,כגון העששיות שמדליקין בבתי כנסיות בכל מקום אפילו באיי הים לכבוד השם,הרי שהן מלשון אש כפשוטו · עכ"ל הרמב"ן :