Die Torah - Die fünf Bücher Mose

וְֽאֶת־פַּתְרֻסִ֞ים וְאֶת־כַּסְלֻחִ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָצְא֥וּ מִשָּׁ֛ם פְּלִשְׁתִּ֖ים וְאֶת־כַּפְתֹּרִֽים׃ {ס}        

אונד דיא פתרוסים , וויא אויך דיא כסלוחים , פאן וועלכען דיא פלשתים הערשטאממען , אונד דיא כפתורים ·

וְיָת פַּתְרוּסָאֵי וְיָת כַּסְלוּחָאֵי דִּי נְפָקוּ מִתַּמָּן פְּלִשְׁתָּאֵי וְיָת קַפּוּטְקָאֵי

פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים. מִשְּׁנֵיהֶם יָצְאוּ, שֶׁהָיוּ פַּתְרוּסִים וְכַסְלוּחִים מַחֲלִיפִין מִשְׁכַּב נְשׁוֹתֵיהֶם אֵלּוּ לָאֵלּוּ וְיָצְאוּ מֵהֶם פְּלִשְׁתִּים:

ואת כסלחי' אשר יצאו משם פלשתי' , כבר פרשתי שי"מ שהתחתנו יחד פתרסי' וכסלחי' ויצאו מה' פלשתי' , וכ"ה דעת רש"י ע"פ המדרש שמשניהם יצאו , והרמב"ן כתב וז"ל , ועל דעתי בדרך הפשט היו כסלחי' יושבי עיר ששמה כן, והיתה מכלל ארץ כפתור אשר שם כפתורי' אחיה' ויצאו משם הכפתורי' אשר הם מזרע כסלוחי' והלכו לתור להם מנוחה והניחו הארץ לאחיהם וכבשו להם ארץ ששמה פלשת, ונקראו אח"כ פלשתי' על שם הארץ, והוא מה שכתוב כפתרי' היצאי' מכפתר השמידם וישבו תחתם (דברים ב' כ"ג) , והם מבני כסלוחי' יושבי ארץ כפתור עכ"ל · והנה טעם הגרשיים שבמלת פתרסי' שהוא מפסיק פחות מן הרביע שבמלת כסלחים, יורה שפי' רש"י הוא הנכון, ונתוח הפסוק לפירושו הוא כן , ואת־פתרסי' | ואת־כסלחי' |||| אשר יצאו | משם || פלשתי' |||| ואת־כפתרי' · אבל לפי דעת המפרשים שמכסלחי' לבד יצאו הפלשתי' ראוי להיות פתרסים בטעם מפסיק יותר מן הטעם שבמלת משם , ופחות מן הטעם שבמלת פלשתים , וראוי להיו' הטעם על פי הנתוח הזה , ואת־פתרוסי' |||| ואת־כסלחים ||| אשר יצאו | משם || פלשתי' ||||| ואת־כפתרי' : ודוק · פלשתים , נודעת היום מעזה עד מצרים למזרח הים האמצעי · כפתרים , אנקלס ויב"ע תרגמו קפוטקאי , והיא נקראת בערבי (דאמיא"ט), וכן נקראת עוד היום : (טו) וכנען ילד את צידן בכרו וגו' , אלה עשרה עממים בני כנען שנתנו לאברהם אבינו, כי כל זרע כנען נמכר לעבד עולם והם שנתנם לו, אבל נתחלף השם ברובם בימי אברהם, כי בכאן נכתבו בשם שקראם אביהם ביום הולדם, ואחרי שנפרדו בארצותם לגוייהם נקראו בשמות אחרי' אולי העלו להם שם על שם הארץ כמו שפירשנו וכן שעיר החורי שם העיר שעיר וכן רבי' · (ועיין מ"ש בפסוק ויעבר אברם בארץ (לקמן י"ב ו') כי דרכם הי' לקרוא ערים או ארצות ע"ש הבונה אותם ולא להפך , וכן סופר בס' הישר וז"ל וילך שעיר בן חור בן חוי בן כנען וימצא בקעה נגד הר פארן ויבן שם עיר וישב שם הוא ושבעה בניו וביתו · ויקרא לעיר אשר בנה שעיר על שמו היא ארץ שעיר עד היום הזה עכ"ל) , או שהולידו הערקי והסיני משפחות ונכרתו מהם, ובניהם היו קיני וקנזי על דרך משל והיו לראשי בתי אבות תקרא האומה בשמה כנהוג בשבטי ישראל · והנה קראם בשם שהי' להם בימי אברהם במתנתו, וראוי' לדבר כי החוי הנזכר בכאן איננו נזכר במתנתו של אברהם והוא הי' מהם, שנאמר ונשל גוים רבי' מפניך החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי שבעה גוים (דברים ז' א') , וכן בכל מקום , וימנה הכנעני עם בניו ולא ימנה בהן רק עשרה כי אחד מבניו לא גבר באחיו ונקרא עם אחיו בשם אביו · ויתכן שהי' צידון בכורו הנקרא כנעני עם אחד מאחיו שלא הי' לגוי , ואל יקשה עליך ארץ פלשתי' שהיתה לאברהם כדכתיב גור בארץ הזאת וגו' כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל (בראשית כ"ו ג') , והם מבני מצרי' כי הכתו' אמר לכנעני תחשב חמשת סרני פלשתים (יהושע י"ג ג'), כי כבשו מקצת הארץ וישבו בה, ובכאן תראה כי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד עזה, ואלה ערי פלשתי' כי אבימלך מלך גרר ועזה לעזתי היא, וכן לעזה אחד ולצידון לפלשתי' דכתיב כל צידנים אנכי אורישם מפני בני ישראל, רק הפילה לישראל בנחלה (שם ו') , וכתוב וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת (יואל ד' ד') , ואולי שאר ארץ פלשתי לא היתה לישראל לבד אלו חמשת סרניהם· ודע כי ארץ כנען לגבולותי' מאז היתה לגוי היא ראוי' לישראל והיא חבל נחלתם כמו שנ' בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל (דברים ל"ב ח') , אבל נתנה הקב"ה בעת הפלגה לכנען מפני היותו עבד לשמור אותה לישראל כאדם שמפקיד נכסי בן האדון לעבדו עד שיגדל ויזכה בנכסי' וגם בעבד · (הרמב"ן) · ועוד האריך מאוד בדברי טעם בפי' דברי' ע"ש ולהלן אכתוב דעתי בזה · צידן , עד היום נקרא כן , ובערבי נקרא ציידא , ושם בהיום נמל לספינות · חת , וכן אמרי סמוך לירושלים , כ"כ בס' יוחסין · ונראה לי שהיו סמוכים לנגב א"י, כי המרגלים היו מראים את ישראל (שהיו אז בנגב א"י) , בהם באמרם עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר (במדבר י"ג כ"ט) : (טז) היבוסי , בירושלים עצמו · הגרגשי , הניח ארצו לישראל והלך אל ארץ אשר עד היום נקרא גורגיסטאן (מס' יוחסין) , ואולי היא ארץ (יורגיאן) , וגם חז"ל זכרו זה שהגרגשי פנה מעצמו :