Die Torah - Die fünf Bücher Mose
והניף אהרן את הלוים תנופה. כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲשַׁם מְצֹרָע טָעוּן תְּנוּפָה חַי; שָׁלֹשׁ תְּנוּפוֹת נֶאֶמְרוּ בְּפָרָשָׁה זוֹ: הָרִאשׁוֹנָה — לִבְנֵי קְהָת, לְכָךְ נֶאֱמַר בָּם "וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת ה'", לְפִי שֶׁעֲבוֹדַת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עֲלֵיהֶם — הָאָרוֹן וְהַשֻּׁלְחָן וְגוֹ'; הַשְּׁנִיָּה — לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן, לְכָךְ נֶאֱמַר בָּם "תְּנוּפָה לַה'", שֶׁאַף עֲלֵיהֶם הָיְתָה עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ — יְרִיעוֹת וּקְרָסִים הַנִּרְאוֹת בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְהַשְּׁלִישִׁית — לִבְנֵי מְרָרִי:
Und Aharon schwinge die Leviten in einer Schwingung, wie das Schuldopfer des Aussätzigen lebend geschwungen werden muß. Drei Schwingungen stehen in diesem Abschnitt; die erste für die Söhne Kehat; darum steht bei ihnen, und sie seien bestimmt, den Dienst des Ewigen zu verrichten, weil der Dienst des Allerheiligsten ihnen oblag, die heilige Lade und der Tisch... die zweite für die Söhne Gerschon, darum steht bei ihnen (V. 13), eine Schwingung dem Ewigen; denn auch ihnen lag der Dienst des Heiligtums ob, die Teppiche und Spangen, die im Allerheiligsten sichtbar waren; und die dritte (V. 15) für die Söhne Merari.
mache mit den Leviten eine Schwingung. Wie in v. 13, 15 und 21. Wahrscheinlich wurden die Leviten von Aharon rückwärts und vorwärts in der Richtung auf das Allerheiligste hin- und hergeführt, oder er mochte auch nur seine Hand über sie hinschwingend bewegt haben. Die zugrundeliegende Idee war unmißverständlich: Die Leviten wurden, nachdem sie von den Israeliten Gott übergeben worden waren, ihnen wieder zurückgegeben, um ihnen in allen das Heiligtum betreffenden Arbeiten dienstbar zu sein.
והניף אהרן את הלוים , שלש תנופות נאמרה בפרשה זו הראשונה לבני קהת לכך נאמר בה והיו לעבוד עבודת ה' לפי שעבודת הקודש עליהם והוא הארון והשלחן וגו' , השניה לבני גרשון לכך נאמר בה תנופה לה' שאף עליהם היתה עבודת הקדש היריעות והקרסים , והשלישית לבני מררי · (רש"י) , והדרש תדרש , ולפי פשט המקראות על הסדר נראה לפרש כדעת המתרגם בל"א , על דרך כלל שאחריו מעשה כמו שהוזכר כמה פעמים בבאורנו , ויהיה פסוק והניף אהרן וגו' רק הודעה כללית שלא יהיו הלוים ראוים לעבוד את עבודת ה' כ"א אחר שיניפם אהרן ואז והיו לעבוד וגו' , ואינו צווי על התנופה כ"א אחר הפסוקים הבאים המודיעים סדר המעשים שיעשו קודם התנופה אז בא הצווי גם על התנופה , ועתה אבאר המקראות על הסדר , ויובן מזה כוונת המתרגם בתרגומים שונים על שלש התנופות האמורות בענין הזה : והניף אהרן וגו' מאת בני ישראל , אינו
V. 11. והניף אהרן וגו׳. Dreimal kommt in diesem Akt, der Levitenweihe תנופה vor: Verse 11, 13 und 15. Die Bedeutung der תנופה-Handlung als Ausdruck der "Widmung" eines Objektes, des Zuwendens, ist bekannt. Die Weihe der Leviten vollzieht sich nun in einer dreifachen Widmung, wie diese in Versen 16-19 erläutert wird: Israel widmet sie Gott, Gott widmet sie Aharon und seinen Söhnen, Aharon und seine Söhne widmen sie dem Dienste des Heiligtums. Es ist daher im Namen Gottes, im Namen der Nation und im Namen Aharons, daß die Leviten ihre Stellung innenehmen und ihren Beruf zu erfüllen haben, und diese drei Beziehungen ihres künftigen Berufes werden durch die drei תנופות zum Bewusstsein gebracht. Hier zuerst die Übergabe der Leviten von Israel an Gott: והניף וגו׳ לפני ד׳ מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת ד׳.