Die Torah - Die fünf Bücher Mose
והשביע אתה וגו'. וּמַה הִיא הַשְּׁבוּעָה? אִם לֹא שָׁכַב הִנָּקִי, הָא אִם שָׁכַב, חִנָּקִי, שֶׁמִּכְּלַל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן, אֶלָּא שֶׁמִּצְוָה לִפְתֹּחַ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת תְּחִלָּה לִזְכוּת (שם י"ז; שבועות ל"ו; סנהדרין ל"ג):
Und es beschwöre sie, und was ist der Inhalt des Schwures? 19 Wenn dir keiner beigewohnt hat, so sollst du unversehrt bleiben; wenn dir aber einer beigewohnt hat, sollst du erwürgt werden; denn aus dem Nein kannst du das Ja entnehmen (Kid. 62a); nur ist es eine Vorschrift, bei einem Prozeß über ein Menschenleben zuerst mit der Freisprechung zu beginnen (Sanh. 33a).
19.—22. DER REINIGUNGSEID
hinter deinem Mann, d. h. wie eine Frau, die die Autorität ihres Mannes achtet und sich daher an die gelobte Treue gebunden fühlt. Die Priester beginnen mit der Unterstellung der Unschuld.
אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה , שני התנאים האלה אחד הם , יאמר אם לא שכב איש אתך שלא שטית טומאה תחת אישך הנקי · (הרמב"ן) וכתב עוד וז"ל , ויתכן שיהיה איש חסר ה"א הידיעה יאמר אם לא שכב האיש אתך (הוא אשר קנא עליו בפירוש) ואם לא שטית טומאה על אחרים בכלל עכ"ל , ולא ידעתי מה יאמר לפסוק הסמוך ואת כי שטית וגו' ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך הגם אמר יאמר שאיש חסר ה"א הידיעה הרי כתוב בגלו מבלעדי אישך שבכלל יהיה מי שיהיה שאינה בעלה ? לפ"ז היותר נכון כדבריו הראשונים שהוא מאמר אחד : הנקי , תהיה נקי , ולא יזיקוך המים , כי לא שייך לצוות על מה שאין ביד אדם לעשות , וכן ומות בהר במו ותמות :
V. 19. אם לא שכב וגו׳ ואם לא שטית וגו׳ .והשביע אתה וגו׳: diese umschreibende Wiederholung ואם לא שטית usw. dürfte einem nicht unwesentlichen Missverständnisse vorbeugen sollen. Hieße es nur: אם לא שכב usw. so könnte dies der Meinung Raum geben, als ob nur der vollendete Ehebruch vor dem Gesetze verwerflich wäre, sonstigen von dem Wege der Züchtigkeit abschweifenden Leichtsinn aber kein verwerfender Tadel treffe, so lange er nur nicht zum vollendeten Verbrechen geführt. Darum wird allerdings die verhängnisvolle Wirkung der Wasser der Bitterkeiten mit dem ואם לא שכב וגו׳ an die wirkliche Vollendung des Verbrechens geknüpft; allein es wird gleichzeitig ihre jedenfalls bereits offenliegende Aufführung durch die Umschreibung ואם לא שטית וגו׳ als ein Verlassen desjenigen Weges sittlicher Zucht gekennzeichnet, welchen das Gesetz dieses Heiligtums für die Ehen seines Volkes vorgezeichnet. Sie ist jedenfalls eine סוטה, sollte sie auch nicht zur vollendeten טומאה gelangt sein. So werden diese beiden Momente auch in der positiven Voraussetzung (V. 20) hervorgehoben: ואת כי תחת אישך שטית תחת אישך וכי נטמאת יתן וגו׳ תחת אישך – scheint das Verhältnis zu bezeichnen, in welchem die rechtschaffene Ehefrau zu ihrem Manne steht und dessen Vergegenwärtigung sie vor Fehltritten hätte schützen sollen. Vergl. ותחת כנפיו תחסה (Ps. 91, 4). ופרשת כנפך על אמתך (Ruth 3, 9), רק יקרא שמך עלינו (Jes. 4, 1). Die Frau steht unter der Obhut und in Pflichtverhältnis zum Manne. Seine Eherechte an ihr sind ihr etwas Übergeordnetes. Sein Name ruht auf ihr. Sie trägt seinen Namen. Sie ist sein. In dieser Stellung, in welche sie mit der Ehe getreten, ist sie von den ihr damit überkommenen Pflichten der Sittlichkeit abgewichen, sie ist סוטה geworden. – הנקי, erwägen wir die Steigerung נקה ,נכה ,נגח ,נגע, so ergibt sich für letzteres die Bedeutung einer heftigen von sich abwehrenden Bewegung, und הנקי heißt: so bleibe unberührt von der Macht dieses Wassers.