Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:

Hebräischer Text (nach der Masorah)

קַ֣ח אֶת־הַלְוִיִּ֗ם תַּ֤חַת כׇּל־בְּכוֹר֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־בֶּהֱמַ֥ת הַלְוִיִּ֖ם תַּ֣חַת בְּהֶמְתָּ֑ם וְהָיוּ־לִ֥י הַלְוִיִּ֖ם אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃

Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)

Nimm die Leviten an die Stelle aller Erstgeborenen unter den Söhnen Jisraels und das Vieh der Leviten an die Stelle ihres Viehes, so seien die Leviten mein, Ich, Gott.

Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)

Nimm die Lewijim statt alles Erstgebornen bei den Kindern Jisraels, und das Vieh der Lewijim statt ihres Viehes, und laß die Lewijim mir eigen sein. Ich, der Ewige!

Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)

Nimm die Leviten anstatt aller Erstgebornen unter den Kindern Jißrael und der Leviten Vieh anstatt ihres Viehs, daß die Leviten mir gehören sollen; ich bin HaSchem.

Mendelssohn-Übersetzung im Original

נים דיא לוים שטאטט אללעס ערשטגעבעהרנען בייא דען קינדערן ישראלס, אונד דאז פֿיה דער לוים שטאטט איהרעס פיהעס. אונד לאס דיא לוים מיר אייגען זיין. איך, דער עווינע.

Onkelos

קָרֵב יָת לֵוָאֵי חֲלַף כָּל בּוּכְרָא בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָת בְּעִירָא דְלֵוָאֵי חֲלַף בְּעִירְהוֹן וִיהוֹן מְשַּׁמְשִׁין קֳדָמַי לֵוָאֵי אֲנָא יְיָ

Raschi

ואת בהמת הלוים וגו'. לֹא פָדוּ בְהֵמוֹת הַלְוִיִּם אֶת בְּכוֹרֵי בְהֵמָה טְהוֹרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא אֶת פִּטְרֵי חֲמוֹרֵיהֶם, וְשֶׂה אֶחָד שֶׁל בֶּן לֵוִי פָּטַר כַּמָּה פִטְרֵי חֲמוֹרִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל. תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי מָנָה הָעוֹדְפִים בָּאָדָם וְלֹא מָנָה הָעוֹדְפִים בַּבְּהֵמָה (שם ד'):

Biur von Moses Mendelssohn

קח את הלוים, פעם אחרת להודיעו משפט פדיון העודפים וביאורו כאשר תקח את הלוים ותמצא שיהיו הבכורים עודפים עליהם ולקחת חמשת וגו', כ"כ הראב"ע , ויותר נרא' פי' מהר"י אברבנאל , שלמעלה לא הי' כי אם הודעה למשה צורך מנין הבכורים, נתן לו סבה ואמר שיקח א"כ את הלוים תחת בכורי ישראל , ולכן לא נאמר למעלה בלשון צווי מוחלט, וקח את הלוים , כי אם ולקחת, אחרי שמנהם משה וראה שהבכורים עודפים אמר לו השם בצווי מוחלט , שעכ"ז יקח את הלוים . והאיך יעשה בעודפים . (טו) פדויי השלשה וגו' , סמיכות מלת פדויי קשה מאוד בדקדוק , ורא"ע פי' שנסמכה מלת פדויי אל המספר וכמוהו רבים , ע"כ . ואיננו נכון כי איך יאמר בסמיכות פדויי העודפים שאיננה נסמכת אל המספר, ועוד איך יאמר על העודפים פדויים . והם אינן פדויים , והנכון כדעת הרד"ק שהנפרד פדויים איננו פעול , אבל הוא שם על כסף הפדיון (בל"א דיא לעזיגעלדר) , והוא כמו פדיום אלא שאינו על משקלו , והיחיד ממנו פדוי ע"מ כסוי עור תחש, וכן הועתק בל"א , וכן דעת אנקלוס שתרגם מלת פדויי בפסוק הזה ובפסוק מ"ח , פורקן, ועל מלת פדויי הלוים פסוק מ"ט תרגם פריקי שהוא מעול ולא שם :

Text herunterladen