Hebräischer Text (nach der Masorah)
וְהַחֹנִ֣ים לִפְנֵ֣י הַמִּשְׁכָּ֡ן קֵ֣דְמָה לִפְנֵי֩ אֹֽהֶל־מוֹעֵ֨ד ׀ מִזְרָ֜חָה מֹשֶׁ֣ה ׀ וְאַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֗יו שֹֽׁמְרִים֙ מִשְׁמֶ֣רֶת הַמִּקְדָּ֔שׁ לְמִשְׁמֶ֖רֶת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Die aber vor der Wohnung lagern, voran vor dem Zusammenkunftsbestimmungszelt, ostwärts: Mosche und Aharon und seine Söhne, hütend die Hut des Gesamtheiligtums als Hut der Söhne Jisraels; der Fremde, der sich nahet, ist todesschuldig.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Vor der Wohnung, nämlich auf der Morgenseite des Stiftszelts, lagen Moscheh, Aaron und seine Söhne, welche das Amt des Heiligthums zu verwalten hatten, im Namen der Kinder Jisraels. Ein Gemeiner der hinzutritt, soll des Todes sein.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Und die vorn vor der Wohnung Lagernden, vor dem Offenbarungszelte östlich, waren Mosche und Ahron und seine Söhne, der Obhut des Heiligtums wahrend, zur Obhut der Kinder Jißrael; ein Gemeiner, der nahet, werde getötet.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
פֿאר דער וואהנונג, נעמליך אויף דער מארגען זייטע דעם שטיפֿטסצעלטס, לאגען משה, אהרן אונד זיינע זעהנע, וועלכע דאז אמט דעם הייליגטומס צו פֿערוואלטען האטטען, אים נאמען דער קינדער ישראלס· איין געמיינער דער הינצוטריט, זאלל דעס טאדס זיין·
Onkelos
וְדִי שְׁרַן קֳדָם מַשְׁכְּנָא קִדוּמָא קֳדָם מַשְׁכַּן זִמְנָא מַדִינְחָא משֶׁה וְאַהֲרֹן וּבְנוֹהִי נָטְרִין מַטְרַת מַקְדְשָׁא לְמַטְרַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְחִילוֹנַי דְיִקְרַב יִתְקְטֵל
Raschi
משה ואהרן ובניו. וּסְמוּכִין לָהֶם דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה, וְהַחוֹנִים עָלָיו יִשָּׂשכָר וּזְבוּלֻן — טוֹב לַצַּדִיק טוֹב לִשְׁכֵנוֹ, לְפִי שֶׁהָיוּ שְׁכֵנָיו שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, נַעֲשׂוּ גְדוֹלִים בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "יְהוּדָה מְחֹקְקִי" (תהלים ס, ט), "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה וְגוֹ' מָאתַיִם" (דהי"א י"ב) — רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת, "וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר" (שופטים ה, יד) (תנחומא):
Raschi (Deutsche Übersetzung)
Mosche und Aharon und seine Söhne, und neben ihnen die Fahne des Lagers Juda, und neben ihm lagerten Jissachar und Sebulun; Heil den Frommen, Heil seinen Nachbarn; weil sie Nachbarn von Mosche waren, der sich mit der Thora beschäftigte, wurden sie groß in der Thora; so heißt es (Ps. 60, 9), Juda ist mein Gesetzgeber; (I. Chron. 12, 33) von den Söhnen Jissachar solche, die die Zeitenkunde verstanden... ihre Häupter 200, Häupter des Sanhedrin; (Richt. 5, 14) und von Sebulun, die das Schreibrohr führten (Tanch.).
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
Kommentar von Rabbiner Dr. Joseph Herman Hertz
Biur von Moses Mendelssohn
והחנים לפני המשכן , ומבאר איזה הצד נקרא המשכן, קדמה לפני אהל מועד מזרחה ר"ל במזרחה של אהל מועד : למשמרת בני ישראל · שיהי' אהרן ובניו על המשמרת המוטלת על ישראל לעשות :
V. 38. שמרים משמרת המקדש. Die בני קהת (V. 28) als die Träger der eigentlichen Heiligtumsobjekte, und auch alle andern (V. 32) waren שומרי משמרת הקדש, auch ein einzelnes Objekt des Heiligtums ist ein קדש. Das Gesamtheiligtum wird aber in der Regel מקדש genannt. מקדש ד׳ כוננו ידך (Schmot 15, 16), ועשו לי מקדש (daselbst 25, 8), את מקדש ד׳ טמא. (Bamidbar 19, 20) und sonst. Die andern heißen auch שומרי וגו׳, es war das ihr Amt, der ganze Inhalt ihrer Berufsstellung, ja, da sie מבן חדש gezählt waren, so waren ja alle die hier Gezählten noch nicht שומרים וגו׳, sondern שומרי משמרת הקדש, das משמרת הקדש war ihr Beruf und ihre Bestimmung. Für Mosche und Aharon war diese Bewachung des Heiligtums nur eine Tätigkeit. Sie waren שומרים משמרת המקדש.