Die Torah - Die fünf Bücher Mose
Buch:
Kapitel:
Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
כִּ֣י לִי֮ כׇּל־בְּכוֹר֒ בְּיוֹם֩ הַכֹּתִ֨י כׇל־בְּכ֜וֹר בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם הִקְדַּ֨שְׁתִּי לִ֤י כׇל־בְּכוֹר֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל מֵאָדָ֖ם עַד־בְּהֵמָ֑ה לִ֥י יִהְי֖וּ אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ {פ}
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Denn mein ist alles Erstgeborene; am Tage da ich alles Erstgeborene im Lande Mizrajim schlug, heiligte ich mir alles Erstgeborene in Jisrael von Menschen bis Vieh; mein bleiben sie, Ich, Gott.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Denn mir gehört alles Erstgeborne. Als ich im Lande Mizrajim alles Erstgeborne schlug, habe ich mir alles Erstgeborne in Jisrael, vom Menschen bis zum Vieh, geheiligt; sie sind also mein. Ich, der Ewige!
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Denn mein sind alle Erstgebornen; am Tage, da ich im Lande Mizrajim alle Erstgeburt schlug, heiligte ich mir alle Erstgeburt in Jißrael, von Mensch bis Vieh; mein sollen sie sein, ich, HaSchem.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
דען מיר געהערט אללעס ערשטגעבאהרנע· אלס איך אים לאנדע מצרים אללעס ערשטגעבאהרנע שלוג, האבע איך מיר אללעס ערשטגעבאהרנע אין ישראל, פֿאם מענשען ביז צום פֿיה, געהייליגט · זיא זינד אלזא מיין, איך דער עוויגע ·
Onkelos
אֲרֵי דִילִי כָּל בּוּכְרָא בְּיוֹמָא דִקְטָלִית כָּל בּוּכְרָא בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם אַקְדֵשִׁית קֳדָמַי כָּל בּוּכְרָא בְּיִשְׂרָאֵל מֵאֱנָשָׁא עַד בְּעִירָא דִילִי יְהוֹן אֲנָא יְיָ
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
Kommentar von Rabbiner Dr. Joseph Herman Hertz
mir gehören sie. Die Leviten.
Biur von Moses Mendelssohn
כי לי כל בכור , וסבת קדושת הבכורים מזמן הכותי כל בכור בארץ מצרים · ביום הכתי , אין הוראתה יום ממש כי באמת מכת בכורות היתה בלילה , אבל הוראתה על הזמן וכן רבים · לי יהיו . בעבור האתנח במלת עד בהמה נראה שכונת הכתוב שהמאמר לי יהיו חוזר על הלוים שבפסוק הקודם וביאורו ומטעם זה הדין שיהיו לי הלוים , וכן הועתק בל"א : (טו) מבן חדש ומעלה , כי טעם המנין הזה שיפטרו את הבכורות , לפיכך ימנו מיד שיצאו מכלל נפלים, אבל במנין השני כשימנו אל עבודתם ואל משאם לא ימנו כ"א מבן שלשים שנה הראוים לעבודה :
Text herunterladen
V. 13. כי לי כל בכור (vergl. Schmot 13, 15). – לי יהיו. Mit der Übertragung des Dienstes am Heiligtum von den Erstgeborenen auf die Leviten hat die Erstgeburtweihe nicht aufgehört. Sie bleiben, ungeachtet dieser Übertragung, Gott heilig. Sie haben mit dieser Übertragung nur die Stellung als Gesamtheitsrepräsentanz am Heiligtum eingebüßt, allein ihre Bedeutung innerhalb der Familien zum Ausdruck der Gotteshörigkeit der Familie, sowie die Bedeutung der Erstgeburtweihe der בהמה טהורה und des פטר חמור zum Ausdruck der Gotteshörigkeit der Familiennahrung und des Familieneigentums, dauert fort. Bechoroth 5 a wird daher an diesem Ausspruch לי יהיו, d. i. בהויתן יהו, auch die Lehre ר׳ יוחנן's festgehalten, daß die mit dem Auszuge aus Ägypten begonnene Heiligung der Erstgeborenen ununterbrochen fortgedauert, קדשו ולא פסקו, und nicht, wie nach der Auffassung ריש לקיש's, erst mit dem Eintritt ins Land zur Fortsetzung kam (siehe zu Schmot 13, 5). — הקדשתי לי כל בכור בישראל. Die Erstgeburtweihe hat keine physische, sie hat vielmehr eine sittlich nationale Bedeutung von höchster Eminenz. בכור בהמה ist daher nur בישראל, nur im ausschließlich jüdischen Heiligtumskreise heilig, sobald aber ein nichtjüdisches Eigentumsrecht daran beteiligt ist, sei es am Muttertier oder dem Jungen, tritt קדושת בכורה nicht ein, כל זמן שיד נכרי באמצע פטורה מן הבכורה (Bechorot 2b).