Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ואלה תולדת אהרן ומשה. וְאֵינוֹ מַזְכִּיר אֶלָּא בְנֵי אַהֲרֹן וְנִקְרְאוּ תוֹלְדוֹת מֹשֶׁה, לְפִי שֶׁלִּמְּדָן תּוֹרָה, מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמְלַמֵּד אֶת בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ יְלָדוֹ (סנהדרין י"ט):
ביום דבר ה' את משה. נַעֲשׂוּ אֵלּוּ הַתּוֹלָדוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁלִּמְּדָן מַה שֶּׁלָּמַד מִפִּי הַגְּבוּרָה:
Und dies sind die Nachkommen von Aharon und Mosche, er erwähnt nur die Söhne Aharons, und diese werden auch Nachkommen von Mosche genannt, weil er mit ihnen Thora lernte; das lehrt, daß der Vers demjenigen, der mit dem Sohne seines Nächsten Thora lernt, es anrechnet, als wenn er ihn gezeugt hätte (Sanh. 19b). Am Tage, da der Ewige mit Mosche redete, wurden diese seine Nachkommen, weil er mit ihnen lernte, was er aus dem Munde des Allmächtigen gelernt hatte.
KAPITEL III
DIE LEVITEN UND IHRE PFLICHTEN
Geschlechterverzeichnisse. Da keine Abkömmlinge von Moses genannt werden, bedeutet das Wort תולדת hier »Begebenheiten«; es werden die Erlebnisse Aharons und seiner Söhne bei Moses geschildert, der ihnen die Leviten als Gehilfen bestimmt (Ehrlich).
ואלה תולדת אהרן ומשה, תחלה מנה תולדת ישראל ואח"כ תולדת הלוים, אלא שהם חלוקים במנינם כמו שנחלקו בקדושתן כי אהרן ובניו נמשחו לכהונה ומשה וזרעו וכל אנשי שבטו לשרת את הכהנים במקדש כמ"ש ושרתו אתו (להלן י'), ומנה כאן רק תולדת אהרן לבד ואח"ז במנין הלוים מונה גם בני משה כי אמר שם משפחת העמרמי (להלן כ"ז), ודאי הכונה על בני משה כי בני אהרן כבר הוזכרו לבדם ולא הי' לעמרם בנים רק אהרן ומשה, וכן הוא בד"ה (א' כ"ג י"ג), בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו הוא ובניו וגו' ומשה איש האלהים בניו יקראו על שבט הלוי, וכן פי' הרשב"ם והרמב"ן · ויהי' לפ"ז הפסוק ואלה תולדת אהרן ומשה שב גם על פרשת מנין הלוים הסמוכה שהם נמנו גם תולדת משה : ביום דבר ה' אל משה בהר סיני, [?]זהו קודם שהוקם המשכן אז היו ארבעה אבל בשנה שני' כשהוקם המשכן במדבר סיני לא נשארו כ"א שנים, וכן כל מקום שנאמר בהר סיני זהו קודם שהוקם המשכן, אבל משנבנה אהל מועד לא נאמר אלא במדבר סיני · (רשב"ם) :
Kap. 3. V. 1. Die Söhne Israels als עדה, als die Gemeinde, waren gezählt, die Leviten als die Wächter des עדות sollen gezählt werden, zuvor jedoch Moses und Aharons gedacht werden, die nicht zu den Gezählten zählten, sondern die Zählenden waren, und zugleich die Familie des einen, Aharons, festgestellt werden, dessen Nachkommen ja nicht zu den Leviten im eigentlichen Sinne gehörten, sondern eine nationale Gruppe für sich, כהנים, die Priester, bildeten. Es war niederzulegen, daß nur zwei Söhne, Elasar und Itamar, nach Aharon das Priestertum weitertragen, somit nur diejenigen für alle Zukunft כהונה-fähig sind, die ihrer Abstammung nach entweder zu Elasar oder Itamar gehörten. Bedeutsam wird auch von תולדות משה gesprochen und gleichwohl werden Mosches Söhne nicht genannt. Genannt werden ja in allen diesen Zählungskapiteln von den Verstorbenen nur diejenigen, die eine öffentliche Stellung in der Nation einnahmen, כהנים ,נשיאים waren. Unser "Mosche" ließ aber seine Söhne ganz auszeichnungslos in die Menge aufgehen und hatte nicht einmal ein Ämtchen, ein Titelchen, ein Bändchen für seine Kinder.
ביום דבר וגו׳. Da auch Nadab und Abihu zu nennen waren, um zu sagen, daß von ihnen keine Priesterfamilien abstammten, sie aber zur Zeit der Zählung bereits gestorben waren, so musste hier auf eine frühere Zeit zurückgegangen werden. Als Gott das Gesetz erteilte und Aharon und seine Söhne zu Priestern bestellte, da hatte Aharon vier Söhne, die auch alle vier zu Priestern geweiht und bestellt wurden.