Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו. לְמִי שֶׁנָּס אֶל עִיר מִקְלָט, שֶׁהָרַג בְּשׁוֹגֵג, אֵינוֹ נִפְטָר מִגָּלוּת בְּמָמוֹן, לִתֵּן כֹּפֶר לשוב לשבת בארץ טֶרֶם יָמוּת הַכֹּהֵן (שם):
לנוס. כְּמוֹ לַנָּס, כְּמוֹ "שׁוּבֵי מִלְחָמָה" (מיכה ב') — שֶׁשָּׁבוּ מִן הַמִּלְחָמָה, וְכֵן "נוּגֵי מִמּוֹעֵד" (צפניה ג'), וְכֵן "כִּי מֻלִים הָיוּ" (יהושע ה'); כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר שׁוּב עַל מִי שֶׁשָּׁב כְּבָר, וּמוּל עַל שֶׁמָּל כְּבָר, כֵּן תֹּאמַר לָנוּס עַל מִי שֶׁנָּס כְּבָר, וְקוֹרֵהוּ נוּס, כְּלוֹמַר מֻבְרָח. וְאִם תֹּאמַר לָנוּס — לִבְרֹחַ, וּתְפָרְשֵׁהוּ לֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִבְרֹחַ לְפָטְרוֹ מִן הַגָּלוּת (עי' ספרי), לֹא יָדַעְתִּי הֵיאַךְ יֹאמַר לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ, הֲרֵי עֲדַיִן לֹא נָס, וּמֵהֵיכָן יָשׁוּב?:
Und 32 nehmet kein Lösegeld von dem, der in die Zufluchtsstadt geflohen, von dem, der sich in eine Zufluchtsstadt geflüchtet hat, weil er aus Versehen getötet hat; er kann sich nicht durch Geld von der Verbannung freimachen; daß er nämlich ein Sühnegeld bezahlt, um im Lande wohnen zu dürfen, bevor der Kohen gestorben (Ketub. 37b). לנוס = נס, wie (Micha 2, 8), die vom Kriege Heimgekehrten, die aus dem Kriege zurückgekehrt sind; ebenso (Zeph. 3, 18), die das Fest entweihten; (Jos. 5, 5) denn sie waren beschnitten; wie man שב sagt von einem, der bereits zurückgekehrt ist, und מול von einem, der bereits beschnitten ist, so kannst du נס sagen von einem, der bereits geflohen ist; er nennt ihn נס, d. h. entflohen; wenn du aber sagen solltest לנוס = לברוח, um zu entfliehen, und du es erklärst, nehmet nicht Lösegeld von dem, der zu entfliehen hat, um ihn von der Verbannung zu befreien, so weiß ich nicht, wieso er weiter sagt, um zurückzukehren, im Lande zu wohnen; da er noch nicht entflohen ist, von wo soll er zurückkehren!
für den Geflüchteten. Auch der Totschläger kann die Asylstrafe nicht durch Geldstrafe ablösen.
ולא תקחו כפר לנוס, בפסוק הקודם הזהיר שלא יקחו כפר מנפש המזידה שיפטר ממיתה, וכאן יזהיר שלא יקחו כפר גם מן השוגג: לנוס אל עיר מקלטו, למי שנס אל עיר מקלט, שהרג בשוגג, אינו נפטר מגלות בממון ליתן כפר: לנוס, כמו לנס (בשב"א וקמ"ץ) וכמו שובי מלחמה (מיכה ב'), ששבו מן המלחמה, וכן נוגי ממועד (צפני' ג'), כי מולים היו (יהושע ה'), כאשר תאמר שוב על מי ששב כבר ומול על שמל כבר, כן תאמר לנוס על מי שנס כבר, וקורהו נוס כלומר מוברח. ואם תאמר לנוס לברוח ותפרשהו לא תקחו כפר למי שיש לו לברוח, לפטרו מן הגלות, לא ידעתי האיך יאמר לשוב לשבת בארץ, הרי עדיין לא נס, ומהיכן ישוב, לשון רש"י, וכן תרגמו יב"ע לדערק. ויתכן שיהי' נוס מקור, ובא תחת שם המקרה, והוא כמו ניסה, כי כן דרך הלשון כמו שזכרנו פעמי' רבות, ויהי' השעור כאלו אמר כפר הניסה והבריחה אל עיר מקלטו, שיהי' הממון כפר הניסה, וכן למעלה כפר לנפש רצח, שיהי' הממון כפר לנפש, ולכך בא פעל תקחו עם למ"ד שלא כדרכו. ואם יקשה לך, מהיכן ישוב? הרי עדיין לא נס? הנה משמעות הכתובי' שכל רוצח ינוס אל אחת מערי מקלט טרם עמדו למשפט, ומשם יביאו אותו אל הב"ד הגדול לשפטו, ואם הוא שוגג יצילו אותו העדה מיד הגואל וישיבו אותו אל עיר מקלטו, וכן אחז"ל (מכות דף ט'). וכן כתוב (פסוק כ"ה) והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה, הרי כבר נס טרם עמדו לפני העדה. ולזה אמר פה שלא יקחו ממון כפר הבריחה, ויתנו לו רשות שלא לשוב ממקום העדה אל עיר מקלטו, כי אם לשוב לשבת בארץ. כן נראה עומק פשוטו של מקרא, וכן מ"א למערוך: עד מות, ר"ל טרם מות הכה"ג, ומצאנו מלת עד כטעם טרם, עד בואי אליך (בראשית מ"ח ה'), וכן רבים. וכן תרגם בל"א:
V. 32. ולא תקחו כפר לנוס וגו׳. Schwerlich kann נוס etwas anderes als Infinitiv sein. Wollte man selbst mit Raschi eine Substantivform נוס wie שובי מלחמה (Micha 2, 8), מולים היו (Josua 5, 5) annehmen, so würde es dochלנוס heißen müssen. Es heißt wohl: ihr dürft kein Lösegeld für das Fliehen in die Aufnahmestadt nehmen, selbst nicht, um nur vor dem Tode des Hohenpriesters wieder in die Heimat zurück zu kehren.