Die Torah - Die fünf Bücher Mose
גבול צפון. מֶצֶר צָפוֹן:
מן הים הגדל תתאו לכם הר ההר. שֶׁהוּא בְמִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מַעֲרָבִית וְרֹאשׁוֹ מַשְׁפִּיעַ וְנִכְנָס לְתוֹךְ הַיָּם, וְיֵשׁ מֵרֹחַב הַיָּם לִפְנִים הֵימֶנּוּ וְחוּצָה הֵימֶנּוּ:
תתאו. תְּשַׁפְּעוּ לָכֶם, לִנְטוֹת מִמַּעֲרָב לַצָּפוֹן, אֶל הֹר הָהָר:
תתאו. לְשׁוֹן סִבָּה, כְּמוֹ "אֶל תָּא הָרָצִים" (מלכים א י"ד), "וְתָאֵי הַשַּׁעַר" (יחזקאל מ') — הַיָּצִיעַ, שֶׁקּוֹרִין אפנדי"ץ, שֶׁהוּא מוּסָב וּמְשֻׁפָּע:
Die Nordgrenze, die Nordgrenze. Vom großen Meere wendet euch zum Berge Hor, der sich in der Nordwestecke befindet und dessen Spitze schräg ins Meer abfällt, so daß sich die Breite des Meeres zum Teil innerhalb des Berges und zum Teil außerhalb desselben befindet. Wendet euch, zieht schräg, um euch vom Westen nordwärts zum Berge Hor zu wenden. Wendet euch, bedeutet herumziehen, wie (II Chr. 12, 11), in die Halle der Läufer; (Jech. 40, 10) die Hallen des Tores, der Anbau, den man Nebengebäude nennt, weil er angesetzt und schräg angebaut ist.
7.—9. DIE NORDGRENZE
sollt ihr euch abmarken. »Sollt ihr eure Grenzlinie ziehen« (Kennedy).
Berge Hor. Nicht identisch mit dem Berg gleichen Namens in der Wüste Zin, auf dem Aaron starb. Nur wenige Geographen stimmen bei seiner Identifizierung überein. Isaacs folgt der jüdischen Tradition. Er schreibt: »Wenn der Ausgangspunkt der Nordgrenze die nordöstliche Ausbuchtung des Meeres ist, und die Grenzlinie verläuft sodann östlich, so wird diese Linie in ihrem Verlauf auf den Berg Amanus treffen.« Auch der Targum Jonathan und die Tosefta halten den Amanus für den »Berg Hor«. Der Amanus heißt heute Giaour Dagh.
גבול צפון, מצד צפון: תתאו, אנקלוס תרגמו תכוונון, מלשון כוונה, · (אייער אויגן מערק האבן), קרוב לענין תאוה, ויהיה א"כ משרשו · ורש"י פי' מלשון סיבה, כמו אל תא הרצים (ד"ה ב' י"ב י"א), ותאי השער היליע (יחזקאל מ' י'), שקורין אפנדין, (וברש"י כ"י אפנטיי"ן, בל"א אבזייטיג), שהוא מוסב ומשופע, וענינו תשפעו לכם לנטות ממערב לצפון אל הר ההר, ולדעת הרשב"ם ורא"בע והרד"ק הוא מלשון גבול, וכמוהו עד תאות גבעות עולם (בראשית מ"ט כ"ו), ויתכן לדעתם שיהיה גם והתאות תיו (יחזקאל מ' ז') מענינו, ושרשם תאה או תוה, ויתחלפו הא"ף והתי"ו כדרכם בכמה מקומות, וענינו הגבול עשות הסימן וההכר, ובפרט סימני הגבול והמצר, וכאשר יתחלף אל"ף עם התי"ו יקרא תחום הרגיל בדברי רז"ל לענין הזה: הר ההר, אינו הר ההר שמת בו אהרן, וכמו שכת' רש"י ז"ל, (בציור תחומי הארץ שבסוף הספר) · שההר ההוא בזוית לארץ מזרחי דרומי לא"י, וזה ההר מקצתו בארץ, נקרא בלשון חז"ל (גיטין) טורי אמנה, או טורי סמנוס, ואמרו עליו משפועו לדרום ארץ משפועו לצפון חוצה לארץ · והנה אנקלוס תרגם שניהם הר טורא, משמע שהר הוא שם פרטי לשני הרים הללו, ויב"ע תרגם שניהם טוורוס אומנוס · ובס' כפתור ופרח הנזכר כתוב וז"ל, לדעת זה ההר איזה הוא והנה הוא מקומו טרחתי זמן מרובה יגעתי ומצאתי ת"ל : דע כי מן ההר המפורסם הסמוך לעכו והוא הר הכרמל ואל הצפון ימצאו קצת ראשים בים יבואו, והם בשפת הארץ כמו צור וצידון ובירות, וראש קורין לו בערבי (וגאל הגר) כלומר פני האבן, וסמוך לו ראש אל באסיט, וסמוך לו הר גבוה מאוד מאוד ושמו בלשון ערבי ( גבל אל מוקרע ) , כלומר הר החלק, וזה ההר הוא יחידי ונכנס חרטומו בים, ועליו עצי ארזים גבוהי' עד לב השמים ועצי בטנים, והם מעיינות מים וכפרים ליתרון ברכתו . והוא מקיף כמו יום או יומים, ואל דרומו כחצי יום עיר הנזכרת מסכת שבת פרק כל כתבי ומס' מנחות וזולתם, ושמה לודקי' וקורין לה לאדקיא, והלועזים (אל לאגא), ובין העיר הזאת וההר הזה הוא הר קטן קורין לו (אל הורי אדה), וכן ביניהם עיר ושמה קבותיא רחוקה מן הים כחצי שעה, ואומר אני כי זה ההר הוא ההר המבוקש, כי שאר הראשים אינם הרים, ועוד שהעיירות הנזכרות בגבולי השבטים נמצאים עד המקום הזה, והוא מכוון כנגד חמת זה במזרח וזה במערב וביניהם כשלשה ימי' ברוחב וזה שהרי עמה שהוא לשבט אשר (יהושע י"ט ל'), הי' היום אל מזרח זה ההר כחצי יום, וכמעט שהיא צפונית לו, וקורין לו היום עים, ורחוב (שם כ"ח) וקורין לו רחב, וכן קמון (שם) וקורין לו קמס וכן קבותי' שזכרנו וכו' ואל דרום זה ההר על שפת הים לכמו שני ימים הוא עיר גדולה ושמה בלשון תורה סין, (טראבלוס אל שם), וכן סמוך לה ערקא לא שנו שמה, ועל שניהם אמר הכתוב את הערקי ואת הסיני, ואל דרום סינו' כמו שני ימים על חופהים ג"כ עיר ושמה היום בורותא, ולפי דעתי היא העיר שנאמר עליה בסוף יחזקאל (מ"ז ט'), וזה גבול הארץ לפאת צפונה מן הים הגדול הדרך תתאון לבוא צדדה, חמת ברותה סברים וגו', ואע"ע שיש מרחב ביניהם ובין חמת וסברים כי סברים לדעתי היא העיר שקורין לה מי יזאר סמוך לחמת כחצי יום למערב וכו', ע"כ :
V. 7. תתאו לכם die Form תסאו gibt sich als Piel von einer Wurzel תאה. תאה hieße die Richtung von einem Punkte zu einem anderen bezeichnen. Verwandt damit ”תעה“: immerfort von einem Punkte zu einem anderen sich bewegen, herumirren. Vielleicht auch ”דאה“ das Hin- und Herschweben des Adlers, bevor er sich auf einen bestimmten Punkt niederlässt. הר ההר nicht zu verwechseln mit dem Berge gleichen Namens im Südosten, auf welchem Aharon starb, während dieser im äußersten Nordwesten des Landes liegt.