Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וְנָסַ֧ב הַגְּב֛וּל מֵעַצְמ֖וֹן נַ֣חְלָה מִצְרָ֑יִם וְהָי֥וּ תוֹצְאֹתָ֖יו הַיָּֽמָּה׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Es wendet sich die Grenze von Azmon dem Bache Mizrajim zu, und ihre Ausgänge hinan zum Meere.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Von Azmona wendet sich die Grenze nach dem Bach Mizrajim, und reicht bis an das Meer.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Von Azmon wende sich die Grenze nach dem Bache Mizrajims, und ihre Ausgänge bis zum Meere.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
פאן עצמן ווענדעט זיך דיא גרענצע נאך דעם באך מצרים · אונד רייכט ביז אן דאז מעער ·
Onkelos
וְיַסְחַר תְּחוּמָא מֵעַצְמוֹן לְנַחֲלָא דְמִצְרָיִם וִיהוֹן מַפְקָנוֹהִי לְיַמָא
Raschi

והיו תוצאתיו הימה. אֶל מֶצֶר הַמַּעֲרָב שֶׁאֵין עוֹד גְּבוּל נֶגֶב מַאֲרִיךְ לְצַד הַמַּעֲרָב מִשָּׁם וָהָלְאָה:

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Und verlaufe bis zum Meere, zur Westgrenze; denn die Südgrenze geht von da an nicht weiter nach Westen.

Biur von Moses Mendelssohn

נחלה מצרים , כמו אל נחל מצרים , והנה יב"ע תרגמו הנילוס ומצראי ומפרשי' אמרו שאינו הנילוס , כי הוא נקרא יאור , וטעם שאין מזה הכרע , כי ידוע שנהר נילוס עולה ומשקה את ארץ מצרים , ומימיו מתכנסי' בחפירות ובצנורות עשויות לכך בבנין , להשקות את השדות , ויתכן שבמקום שהמי' מכונסין נקראו יאורים , ובמקום שהם נמשכין והולכין אל הים הגדול נקראו נהר או נחל , מ"מ משמע כדבריהם , שאין הנילוס העובר בארץ מצרי' מגבולי הארץ , ונחל מצרים הוא השיחור השופך לים במקצוע דרומי מערבי של א"י , וכן כתב רש"י ז"ל בסוף ספר יחזקאל (מ"ח כ"ו) , (ובד"ה א' ט"ו ב') כתיב ויקהל דוד את כל ישראל מן שיחור מצרים עד לבא חמת , שהוא ממערב א"י למזרחה , ובמקום אחר נקרא נחל הערבה , שכן כתוב ולחצו אתכם מלבא חמת עד נחל הערבה , ופירש"י ז"ל עד נחל המערבה נחל מצרים שהוא במקצוע דרומית מערבית ע"כ : ובספר כפתור ופרח (מר' יצחק הכהן בן ר' משה הפרחי , שהיה ממגורשי צרפת בשנת ס"ו לאלף הששי , כמ"ש הוא בעצמו בפרק כ"א מחבורו הנדפס בווינילי , על כל הדינים הנוהגים בארץ ישראל , ומדבר מבנין ירושלים והמקדש והעיירות שבא"י , ומשעור המדות והמטבעות , והרבה טרח הרב ההוא ועבר על אדמת ישראל , עלה הרים וירד בקעות לדעת עניניה , והחבור ההוא יקר עד מאוד , לא ראיתיו כי אם בבית הספר של מורי הגאון מהור"ר צבי הירש כ"י אב"ד דקהלתנו יע"א , ונמצא ממנו כ"י בביבליאטעקא של מהר"ר אפנהיימר המפורסמת) הובא שכן דעת ר' סעדיה גאון , כי תרגם נחלה מצרים (ואד אל עריש) , וכתב ז"ל , בלכתך מעזה למצרים תמצא זה לכמו שלשת ימים או פחות מזה , תמתוך סמוך לכניסתו ליה כמטחוי קשת ותלך , וכן קורין לו העם עד היום (ואד אל עריש) כלומר נחל סכות , ומסתברא שהוא סוכה , שנאמר עליו (יהושע ט"ו מ"ח) , ובהר שמיר ויתור ושוכה , האמנם יש לדרום חברון כמו יום עיר ששמה סוכה וסמוך לה יתיר שקורין (עתיר , וכתיב (שם פסוק מ"ז) אשדוד ובנותיה וחצריה עזה ובנותיה וחצריה עד נחל מצרים והים הגדול וגבול , ואחר כן כתוב ובהר וגו' · ודע כי ההרים למזרח סמוכים לים כאלף אמה במקום ההוא · ועוד היום מקובל אצל הכל שמה שמפסיק בין ארץ כנען , שקורין לו (בלד אל שיאם) ובין ארץ מצרים הוא זה הנחל עכ"ל המחבר ההוא : והנה במפות ארץ צבי שבידינו שמו נחל מצרים לבדו בגבול חלקו של יהודה עד עזה ושם הוא שופך אל הים האמצעי , ונחל שיחור לבדו הולך נוכח נחל מצרים במדבר בארץ אדום ושופך גם הוא אל הים הגדול , אלא שאין לסמוך על המפות הללו כי משמעות הכתובים שנחל מצרים והשיחור ונחל המערבה הכל אחד · והנה מה שאמר ונסב הגבול , הכוונה שמעצמון יתקצר הגבול המערבי ויטה מעט לצד מזרח עד בואו אל הנחל , ושם יהיה הנחל הגבול עד הים הגדול שהוא הים האמצעי למערבה של א"י : הימה , אנקלוס תרגמו לימא , וכן משמע מה"א הידיעה , שעל הרוח המערבי לא תתכן הידיעה , ואולם יב"ע תרגמו למערבא , וכ"כ רש"י והרשב"ם , אל מצר המערב , שאין עוד גבול נגב מאריך לצד המערב משם והלאה :

Text herunterladen