Die Torah - Die fünf Bücher Mose
והיה לכם פאת נגב. רוּחַ דְּרוֹמִית אֲשֶׁר מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב:
ממדבר צן. אֲשֶׁר אֵצֶל אֱדוֹם מַתְחִיל מִקְצוֹעַ דְרוֹמִית מִזְרָחִית שֶׁל אֶרֶץ תִּשְׁעַת הַמַּטּוֹת; כֵּיצַד? שָׁלוֹשׁ אֲרָצוֹת יוֹשְׁבוֹת בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹ אֵצֶל זוֹ — קְצָת אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאֶרֶץ אֱדוֹם כֻּלָּהּ וְאֶרֶץ מוֹאָב כֻּלָּהּ, אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית, שֶׁנֶּאֱמַר בְּפָרָשָׁה זוֹ מֵעַצְמוֹן נַחְלָה מִצְרָיִם וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה, וְנַחַל מִצְרַיִם הָיָה מְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי כָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע י"ג) "מִן הַשִּׁיחוֹר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם", וּמַפְסִיק בֵּין אֶרֶץ מִצְרַיִם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֶרֶץ אֱדוֹם אֶצְלָהּ לְצַד הַמִּזְרָח, וְאֶרֶץ מוֹאָב אֵצֶל אֶרֶץ אֱדוֹם בְּסוֹף הַדָּרוֹם לַמִּזְרָח. וּכְשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אִם רָצָה הַמָּקוֹם לְקָרֵב אֶת כְּנִיסָתָם לָאָרֶץ, הָיָה מַעֲבִירָם אֶת הַנִּילוּס לְצַד צָפוֹן וּבָאִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עָשָׂה כֵן, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות י"ג) "וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים", שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים עַל הַיָּם בְּמַעֲרָבָהּ שֶׁל אֶרֶץ כְּנַעַן — כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בַּפְּלִשְׁתִּים (צפניה ב') "יֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם גּוֹי כְּרֵתִים" — וְלֹא נָחָם אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ, אֶלָּא הֱסִבָּן וְהוֹצִיאָם דֶּרֶךְ דְּרוֹמָהּ אֶל הַמִּדְבָּר, וְהוּא שֶׁקְּרָאוֹ יְחֶזְקֵאל (יחזקאל כ') "מִדְבַּר הָעַמִּים", לְפִי שֶׁהָיוּ כַמָּה אֻמּוֹת יוֹשְׁבִים בְּצִדּוֹ; וְהוֹלְכִין אֵצֶל דְּרוֹמָהּ מִן הַמַּעֲרָב כְּלַפֵּי מִזְרָח תָּמִיד עַד שֶׁבָּאוּ לִדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ אֱדוֹם, וּבִקְּשׁוּ מִמֶּלֶךְ אֱדוֹם שֶׁיַּנִּיחֵם לַעֲבֹר דֶּרֶךְ אַרְצוֹ וּלְהִכָּנֵס לָאָרֶץ דֶּרֶךְ רָחְבָּהּ וְלֹא רָצָה, וְהֻצְרְכוּ לִסְבֹּב אֶת כָּל דְּרוֹמָהּ שֶׁל אֱדוֹם עַד בּוֹאָם לִדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ מוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים י"א) "וְגַם אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח וְלֹא אָבָה", וְהָלְכוּ כָּל דְּרוֹמָהּ שֶׁל מוֹאָב עַד סוֹפָהּ, וּמִשָּׁם הָפְכוּ פְנֵיהֶם לַצָּפוֹן עַד שֶׁסָּבְבוּ כָל מֶצֶר מִזְרָחִי שֶׁלָּהּ לְרָחְבָּהּ; וּכְשֶׁכִּלּוּ אֶת מִזְרָחָהּ, מָצְאוּ אֶת אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל אֶרֶץ כְּנַעַן וְהַיַּרְדֵּן מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִפְתָּח (שם) "וַיֵּלֶךְ בַּמִּדְבָּר וַיָּסָב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וְאֶת אֶרֶץ מוֹאָב וַיָּבֹא מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ לְאֶרֶץ מוֹאָב", וְכָבְשׁוּ אֶת אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג שֶׁהָיְתָה בִּצְפוֹנָהּ שֶׁל אֶרֶץ מוֹאָב וְקָרְבוּ עַד הַיַּרְדֵּן, וְהוּא כְנֶגֶד מִקְצוֹעַ צָפוֹנָה מַעֲרָבָה שֶׁל אֶרֶץ מוֹאָב; נִמְצָא שֶׁאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לַמַּעֲרָב, הָיָה מִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית שֶׁלָּהּ אֵצֶל אֱדוֹם:
Und es beginne euch die Südseite, 3 die Südseite von Osten nach Westen. Bei der Wüste Zin, die neben Edom, beginnt die Südostecke des Landes der neun Stämme. Wie ist das? Drei Länder liegen im Süden von Erez Jisrael nebeneinander, ein Teil des Landes Mizraim, das ganze Land Edom und das ganze Land Moab. Das Land Mizraim an der Südwestecke; so steht in diesem Abschnitt (V. 5), von Azmon zum Bache Ägyptens, und sie verläuft bis zum Meere; der Bach Ägyptens ging längs des ganzen Landes Ägypten, wie es heißt (Jos. 13, 3), vom Schichor, der längs Ägyptens geht, und trennte Ägypten vom Lande Jisrael; daneben lag das Land Edom im Osten und das Land Moab neben dem Lande Edom am Ende der Südgrenze östlich von jenem. Als Jisrael aus Ägypten zog, hätte sie der Ewige, wenn Er ihren Eintritt ins Land hätte beschleunigen wollen, über den Nil nordwärts geführt; dann wären sie gleich nach dem Lande Jisrael gekommen; Er tat aber nicht so, und das bedeutet der Vers (Exod. 13, 17), und Gott führte sie nicht den Weg durchs Land der Pelischtim, die am Meere wohnten im Westen des Landes Kenaan; wie es von den Pelischtim heißt (Zeph. 2, 5), die ihr den Meeresstrich bewohnet, Volk der Kretim; und Er führte sie nicht jenen Weg, sondern führte sie im Bogen und ließ sie südwärts in die Wüste hinausgehen; diese nannte Jecheskeel (20, 35) die Wüste der Völker, weil an ihrer Seite viele Völker wohnten; und sie zogen im Süden immer von Westen nach Osten, bis sie in den Süden des Landes Edom kamen; da baten sie den König von Edom, er möge ihnen erlauben, durch sein Land zu ziehen, es quer zu durchschreiten, um ins Land Jisrael zu kommen; er wollte aber nicht, und sie mußten um den ganzen Süden von Edom herumziehen, bis sie in den Süden des Landes Moab kamen; so heißt es (Richt. 11, 17), und auch zum König von Moab schickte er, er wollte aber nicht; und so gingen sie den ganzen Süden von Moab bis zu Ende, und von dort wandten sie sich nach Norden, bis sie quer die ganze Ostgrenze von Moab umzogen hatten; als sie das Ende der Ostgrenze erreichten, stießen sie auf das Land von Sichon und Og, die im Osten des Landes Kenaan wohnten, durch den Jarden von ihm getrennt; das steht bei Jiphtach (Richt. 11, 18), es ging durch die Wüste und umzog das Land Edom und das Land Moab und kam auf die Ostseite des Landes Moab, dann nahmen sie das Land von Sichon und Og, die im Norden von Moab wohnten, ein und kamen bis in die Nähe des Jarden, das ist gegenüber der Nordwestecke von von Moab; daraus ergibt sich, daß das Land Kenaan, das auf der Westseite des Jarden lag, seine Südostecke neben Edom hatte.
3.—5. DIE SÜDGRENZE
Sie verläuft, ausgehend vom südlichsten Teil des Toten Meeres, in südwestlicher Richtung nach der Gegend südlich von Kadesch-Barnea, von dort zu dem Bach Ägyptens und sodann nordwestlich zum Mittelmeer.
neben Edom. Längs der Westgrenze Edoms.
die Mittagsgrenze. »Ihre Süd-Seite« (AJ), d. h. ihre südliche Grenzlinie.
Salzsee. Das Tote Meer.
Morgenseite. Am Ostende des Toten Meeres.
פאת נגב , מתחיל במקצוע דרומי' מזרחית , וסובב והולך אל המערב , ומשם אל הצפון ואל המזרח עד שישוב למקום שהתחיל בו : על ידי אדום , סמוך לאדום , כי אדום בדרומו של ארץ ישראל , וים המלח מתחיל בקצה הדרום , ונמשך לצד מזרח , ומדבר צין למערבו של ים המלח : מקצה ים המלח קדמה , גבול הארץ יהי' למזרחו של ים המלח , והים לפנים מן הגבול :
V. 3. פאת נגב die südlichste Spitze im Osten.