Die Torah - Die fünf Bücher Mose
והורשתם. וְגֵרַשְׁתֶּם:
משכיתם. כְּתַרְגּוּמוֹ — "בֵּית סִגְדַּתְהוֹן", עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְסַכְּכִין אֶת הַקַּרְקַע בְּרִצְפַּת אֲבָנִים שֶׁל שַׁיִשׁ לְהִשְׁתַּחֲווֹת עֲלֵיהֶם בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם, כְּדִכְתִיב "וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ" (ויקרא כ"ו):
מסכתם. כְּתַרְגּוּמוֹ — "מַתְּכַתְהוֹן":
Sollt ihr austreiben, vertreiben. Ihre Gebetesstätten, wie der Targum sagt, die Stätte ihres Niederwerfens; so genannt, weil sie den Fußboden mit Steinfließen aus Marmor belegten, um sich darauf mit ausgebreiteten Händen und Füßen niederzuwerfen; wie es heißt (Lev. 26, 1), und deckenden Stein sollt ihr nicht in eurem Lande anbringen, euch darauf niederzuwerfen. Gegossenen, wie der Targum sagt, aus Metall.
So sollt ihr austreiben, d. h. aus dem Lande treiben. Der Grund für diesen Befehl war, daß kein Anreiz zum Götzendienst im Gelobten Land zurückbleiben sollte (s. Exod. XXIII, 31—33, XXXIV, 11—17).
ihre Bildsäulen. s. Lev. XXVI, 1.
ihre Höhen. Die nach Art der Kanaaniter auf Hügeln und Bergen errichteten Altäre und Heiligtümer. Alles, was der Götzenanbetung diente, sollte hinweggefegt werden, da es eine Beleidigung Gottes und eine religiöse Gefährdung der Israeliten darstellte.
והורשתם , לשון גרושין והעד מלת מפניכם : משכיתם , כמו אבן משכית (ויקרא כ"ו א') , וענינו מבואר שם : ורש"י ז"ל כתב משכיתם בתרגומו בית סגדתהון , על שם שהיו מסככי' את הקרקע ברצפה של שיש להשתחוות עליה בפשוט ידי' ורגליו , כדכתיב (שם) ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה ע"כ , ועד היום נשארו מן אבני שיש ההם , ובהן צורות באות ומחודות , מרומות ומשובצות בחתיכות קטנות מאבן שיש , הצבועות בכל מיני צבע ותמונות שמה זו בצד זו , עד שיחשוב הרואה שהיא מלאכת המצייר במיני צבעים , והמלאכה ההיא חשובה בעיני גדולי האומות עד שישקלו זהב מחירה , ונקראת בלשונם (מאזאיקע) , לא ידעו המחברים את מוצא התיבה ההיא , אולי היא מקולקלת מן ' משכית , והדבר ידוע שכל הציורים ההם נעשו לצורך עבודתם : ואת כל במותם מקמות הגבוהים אשר עליהן יזבחו לאלהיהן , וכן מתרגם בל"א :
V. 52. ”ירש“ .והורשתם – lautverwandt mit ”גרש“, vertreiben, wovon noch תירוש, der aus seiner Hülle getriebene Saft – heißt im קל: an jemandes Stelle Besitz nehmen, und hat zum Objekt sowohl den bisherigen Besitzer als dessen bisherigen Besitz, ein Gut erben und einen Besitzer beerben. So: Bereschit 15, 8 u. 3 במה אדע כי אירשנה בן ביתי יורש אותי. Im הפעיל heißt es einen solchen Besitzwechsel gewaltsam veranstalten, und zwar auch sowohl mit dem Besitzer, als dem Besitz als Objekt: והורשתם את יושבי הארץ und Vers 53: והורשתם את הארץ, die Bewohner aus dem Lande treiben und das Land aus dem Besitze der bisherigen Bewohner herausbringen, es von seinen Bewohnern säubern.
משכיתם, dieser Plural weist ganz entschieden darauf hin, daß die Wurzel ”סכה“ ist und nicht ”סכת“, wie wir Wajikra 26, 1 als möglich ausgesprochen haben. Es heißt hier nicht אבני משכיתם, sondern משכיתם und umfasst dies wohl alle bestimmte Gedankenerregungen bezweckenden sinnlichen Darstellungen; wir haben es daher Symbole übersetzt, als das zunächst entsprechende. So auch משכיות לבב (Ps. 73, 7). Die lautverwandten Wurzeln ”שׁגע“ ,”שׁגח“ ,”שׁגה“ ,”שׁכה“ bezeichnen alle eine intensive Gedankenrichtung auf etwas (siehe Bereschit 8, 1).
ואת כל צלמי מסכתם (siehe Wajikra 19, 4). משכיות sind wohl die öffentlichen Lehrmittel der polytheistischen Weltanschauungen, צלמי מסכתם die plastischen Darstellungen ihrer Götter, במות die Opferstätten des Naturkults.