Die Torah - Die fünf Bücher Mose
חותיהם. כַּפְרָנֵיהוֹן:
ויקרא אתהן חות יאיר. לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ בָנִים קְרָאַתָם בִּשְׁמוֹ לְזִכָּרוֹן:
Ihre 41 Dörfer, ihre Dörfer. Und nannte sie Dörfer Jairs, weil er keine Söhne hatte, nannte er sie nach seinem Namen zum Andenken.
Weiler Jair's, d. h. die Städte Jairs. Bezüglich dieser Bedeutung von chawoth s. Genesis, S. 32.
ויאיר בן מנשה, הוא היה ממשפחת יהודה כי כן כתוב ואחר בא חצרון (שהוא בן פרץ בן יהודה) אל בת מכיר אבי גלעד והוא לקחה והוא בן ששים שנה ותלד לו את שגוב ושגוב הוליד את יאיר ויהי לו עשרים ושלש ערים בארץ הגלעד (ד"ה א' ב' כ"ב), ונקרא בן מנשה בעבור אמו שהיתה ממשפחת מנשה. וכתב הראב"ע ואין פה מקום לשאול איך לקח יאיר נחלה עם שבט אחר? כי ארץ כנען היא הנחלקת ולא ארץ האמרי שהיא מעבר לירדן מזרחה, כי יש אמרי בארץ כנען והוא הי' תקיף מכל שבעה גוים. עכ"ד: חות, ת"א כפרני והם הפרזות אשר על פני השדה, באין חומה ובריח, למשכן האכרי' ועובדי האדמה, ושרשו חיי, כמו ויאספו פלשתים לחיה (שמואל ב' כ"ג י"א), והומרה יו"ד למ"ד הפעל בוי"ו, ודגש הוי"ו על חסרון יו"ד עי"ן הפעל:
V. 41. חות יאיר. Die Ethmologie von חוה als Dorf ist nicht sicher. Man glaubt von ”חיי“ mit verwandeltem י in ו, wie הוה von היה, und bedeutete es dann wie חית פלשתים einen Kreis von Menschen (vergl. Bereschit 18, 10). Vielleicht ist jedoch חוה lautverwandt mit ”חפה“ ,”חבא“ bergen, bedecken, und bedeutet sodann חוה das Dorf als "Schutzort" dessen Wohnungen vorzugsweise nur dem schützenden Unterkommen der Menschen bestimmt sind, nicht aber den Raum seiner eigentlichen Tätigkeit bilden, im Gegensatz zur Stadt, עיר, die organisch wie die "Haut" (עור) den Menschenverein umschließt und die Stätte seiner geistigen "Kulturentwicklung" (עור) wird (siehe Bereschit 4, 17). So ist auch die andere Bezeichnung für Dorf כפר, von כפר Schutzdecke, offenbar in diesem Gedankengange gebildet.