Die Torah - Die fünf Bücher Mose

וַיִּבְנ֣וּ בְנֵי־גָ֔ד אֶת־דִּיבֹ֖ן וְאֶת־עֲטָרֹ֑ת וְאֵ֖ת עֲרֹעֵֽר׃

דיא זעהנע גד בויעטען דיבן, עטרת, אונד ערער.

וּבְנוֹ בְנֵי גָד יָת דִיבוֹן וְיָת עֲטָּרוֹת וְיָת עֲרֹעֵר

ויבנו בני גד, לא בנו עתה כי אם הערים המוזכרים בכתוב לערי מבצר לטפם וגדרות, כמו שמבאר בכתוב הסמוך ולא כל הערים אשר בארץ ההיא, וכן פירש"י ערי מבצר וגדרות צאן, זה סוף פסוק מוסב על תחלת המלה ויבנו בני גד את הערים האלה להיות ערי מבצר וגדרות צאן. ויהיו שמות הערים אשר יזכיר כמאמר מוסגר: (ח) מוסבת שם, שבני ראובן הסבו את שם נבו ובעל מעון לשם אחר. (רש"י), ויהי' לפ"ז המאמר ויקראו בשמות את שמות הערים אשר בנו (שלפי פשוטו קראום בשמותם אשר היו להם מימי קדם) על כל הערים חוץ מנבו ובעל מעון. ותמה עליו הרמב"ן למה לא יזכיר הכתוב שמות האחרים אשר חדשו בני ראובן כדרך בכל מוסבות שם, כמו ויקראו שם העיר דן כשם דן אביהם (שופטים י"ח כ"ט), וכן במקומות רבות? והקרוב אלי כי אלו השמות היו שמות הערים ביד מואב, וכאשר כבש אותם סיחן מלך האמרי הסב את שמם לשם אחר. והנה כאשר הגלה תגלת פלאסר מלך אשור לראובני ולגדי חזרו מואב וישבו בארצם ובעריהם, כי כן מצינו בס' ירמיהו כאשר לכד נבוכדנצר את ערי מואב הוזכרו בשמות הללו חשבון ואלעלא וגו' לכן נראה כי פי' מוסבות שם שאלו הערים כלן היו מוסבות שם שהסב סיחן את שמם הראשון, וזה היה שמם הראשון כאשר היו ביד מואב, ובני ראובן קראו להם בשמותם הראשונים אשר היו להם מתחל'. ולפיכך לא אמר הכתוב ויקראו שמות לערים אשר בנו בנו שבמה והוא אלא ויקראו בשמות, ע"כ מדבריו, וכן מתורגם בל"א: ואת שבמה, בנו שבם האמורה למעל'. (רש"י), כוונתו שאינה דבוקה אל מוסבת שם, רק עם ובני ראובן בנו. ובאורו ובני ראובן בנו את חשבון וגו' ואת נבו ובעל מעון (שהיו מוסבת שם) ואת שבמה, וכן כוון המתרגם אשכנזי. ולא כראב"ע שפי' מוסבת שם, אלה הערים הוסבו שמותם וכן שבמה, ודעתו שגם שבמה הוסבה שמה, מה שלא יתכן לפי הנחת הטעם שהונח הטפחא במלת שם המפסיק יותר מן התביר שבמלת בעל מעון, כדין מאמר מוסגר, והנכון כמו שכתבתי: